עבור אחינעם שלזינגר, השירות במדים כמש"קית נפגעים הוא המשך ישיר של ההתמודדות המשפחתית עם השכול הלאומי, החל מרצח דביר שורק ב-2019 ועד לנפילתו של סרן איתן יצחק אוסטר בתמרון הקרקעי בלבנון. היא מבהירה כי תפקידה אינו מסתכם ברגע הבשורה המרה, אלא בליווי בלתי פוסק של המשפחות לאורך שנים ארוכות.
4+אחינעם מתארת את דמותם של בני דודיה שנפלו. על דביר שורק ז"ל היא מספרת: "הוא היה בחור מתוק, אדם פשוט שהיה שמח. כולם סיפרו עליו כמה הוא היה עם עיניים מאירות. הוא היה מאוד שקט, אבל הביא איתו רוגע וביטחון. רואים עליו שהוא אדם טוב".
את איתן אוסטר ז"ל, שנפל בלבנון הכירה קרוב יותר, בשל הקרבה בין הגילים: "הנפילה שלו גרמה לי להבין פתאום דברים אחרת. זה תפס אותי בתחילת המכינה. גדלתי בבית שבו כל הגיסים שלי לוחמים ונמצאים כבר שלוש שנים בלחימה. הצבא הוא חלק מאוד נוכח אצלנו".
4+"אצל איתן ממש בלט שכל דבר שהוא רצה לעשות הוא פשוט עשה לא משנה כמה זה היה קשה, הוא בחר בדרך הכי קשה ודווקא בה הלך. גם כשהיה ילד הייתה תקופה שבה פרצו לבתים בשכונה שלהם והוא פחד אז הוא החליט שהוא נשאר ער כל הלילה כשהוא ילד בן 9 לשמור על הבית.
"או פשוט היכולת שלו לעשות כל דבר על הצד הטוב ביותר גם כשזה ממש לא בא לו בקלות. זה התבטא בכל כך הרבה דברים שהצטיין בהם. בין אם זה בקורס קצינים או מצטיין בר-אור של כל הבה"ד ממש תוכנה שבלטה בו ואני לוקחת איתי הלאה ואת כל זה תמיד עשה תוך ראייה על אחרים ודאגה למי שצריך אותו", מספרת אחינעם.
4+הבחירה בתפקיד מש"קית נפגעים הייתה מכוונת מתוך הבנה של צו השעה וראייה של השפעות השכול על החברה הישראלית כולה: "הבנתי שזו זכות לקחת חלק במערך הזה. זה מורכב כשאת חווה אירוע ממעגל כזה קרוב, וכמובן כשקורים דברים זה מחזיר אחורה, במיוחד כשהחטיבה שלנו הייתה בלבנון. זה מאתגר, אבל בעיקר עוצמתי".
אחינעם מדגישה כי בניגוד למחשבה המקובלת, מש"קיות הנפגעים אינן אלו שדופקות בדלת: "המהות שלנו היא הליווי לאורך שנים. אנחנו דואגים לאזכרות אפילו ממלחמת שלום הגליל. זה מרגש לראות אנשים שמוכנים להקריב המון בשביל המדינה ולבוא ולהקשיב לסיפורים שלהם עשרות שנים אחרי".
4+אחד הרגעים הקשים בשיחה הוא התיאור של מות סבה: "סבא שלי היה צנחן ששחרר את ירושלים. חודש לאחר שאיתן נהרג הוא קיבל אירוע מוחי ונפטר. שם הבנתי כמה השכול משפיע במעגלים רחבים. היום אני הולכת לבקר נכי צה"ל וזה מתחבר לי לכל העולמות הללו".
סיפורה של אחינעם שלזינגר הוא סיפורה של ההתיישבות ושל יחידות הקומנדו במלחמה. איתן אוסטר היה החלל הראשון שנפל בלבנון בערב ראש השנה, ועל שמו נקראה מערכת הלייזר "אור איתן" שנכנסה לפעילות לאחרונה. דביר שורק נרצח כשהיה בדרכו לישיבה עם ספר שקנה למורה שלו, והפך לסמל של תום ולימוד תורה. השילוב של שני המקרים הללו בתוך משפחה אחת יצר מטען כבד שאחינועם בחרה לתעל לעשייה צבאית משמעותית.
4+לדברי אחינעם, התפקיד מלא ברגעים קטנים ומרגשים: "בין אם זה כשהתקשרתי כשהתקשרתי למשפחה שכולה ממלחמת שלום הגליל וענתה לי אחות שכולה בדמעות של התרגשות, ואמרה לי זה מדהים כמה שאתם עדיין זוכים אותנו. פשוט ההשפעה שלנו מוגבלת, אבל אני חושבת שככל שמסתכלים בנקודות הקטנות – זה כבר לעשות המון".
אחינעם מסבירה כי העבודה שלהן נמשכת גם כשהכותרות מתחלפות. "ההבנה שזוכרים אותם עדיין, גם אחרי עשרות שנים, היא קריטית עבור המשפחות", היא אומרת. המסר שלה לבני דודיה ברור: "אני מתהלכת בגאווה כי זכיתי להכיר אותם וזכיתי שבעקבותיהם אני נמצאת במערך כל כך חשוב. המשפחה שלי ממשיכה לקום ולפעול, וזה מעורר השראה. איתן היה מנהיג לדורות, ואני מרגישה גאווה להיות חלק מהמורשת הזו".
