סאן יעקובוב היה הלב הפועם של חבורת הצרפתים בנווה צדק, צעיר עם סטייל ייחודי שחבריו בלוס אנג'לס הקימו עבורו כוכב בשדרת הכוכבים. בריאיון ל-C14, אביו אלי מגולל עדות מצמררת על שרשרת של נבואות לב וחיזיונות שהתממשו בדייקנות אכזרית. מגבורתו של סאן שסירב לנטוש שתי צעירות במיגונית, דרך השוטר שנמלט מהזירה והפקיר 32 ילדים, ועד הרגע שבו רכבו הפרטי שימש להצלת אחרים בעוד הוא הושאר לדמם למוות על המדרכה: סיפור על אובדן בן יחיד, ועל פלאים קטנים של זיכרון שנמצאו בתוך כיסי חלוק הקבורה.
7+סאן, בן 22 במותו, היה אמור להתחיל חיים חדשים בלוס אנג'לס פחות מחודש לאחר האסון. אביו אלי, ששהה בבלגיה, משחזר את החיזיון המדויק של בת זוגו שראתה את סאן פצוע בבטן עוד לפני שנודע על הטבח. בחודשים לאחר הטבח, האב הצליח לשחזר את צעדיו וסיפורו של הצעיר שנשמע להוראות המשטרה, עשה פרסה אל תוך האש, וסיים את חייו במיגונית המוות ליד עלומים כשהוא מגן בגופו על זרות שפחדו להישאר לבד.
7+"סאן היה ילד מאוד שמח, מנהיג," מספר אלי. "הוא היה נוסע הרבה לחו"ל, אוהב מסעדות, נמצא הרבה בנווה צדק. היו לו חברים צרפתים שבע-שמונה שנים. הצרפתים לא מכניסים אף אחד לחבר'ה שלהם, אבל הם אמרו לי: 'אלי, סאן היה ילד מיוחד, רק אותו הסכמנו להכניס'". המנהיגות שלו באה לידי ביטוי גם בהכנות לחג פורים, שהיה החג שלו: "הוא היה קונה תחפושות ב-3,000 שקל, אחותו התופרת הייתה מכינה לו חליפות מיוחדות. היה לו סטייל שאין לאף אחד".
7+זמן קצר לפני הטבח אלי וסאן קבעו את תאריך הטיסה של סאן ללוס אנג'לס, כמה ימים לאחר סוכות, אולם מרגע זה לאב היו תחושות קשות: "הוא אמר לי 'טוב בסדר', ופתאום קיבלתי דפיקות לב. הרגשתי שמשהו עומד לקרות לו. בום, בום, בום בלב. אמרתי לעצמי – אלי, מה יש לך? אתה חרדתי", משחזר אלי.
7+התחושה הזו החמירה בשדה התעופה, כאשר סאן הוריד את אביו לפני שנסע לבולגריה לתקופת החגים: "הוא הוריד אותי, אני מסתכל עליו נוסע ואומר בלב: 'סאן, שלא תעשה בלאגן, אבא שלך לא פה, לא יהיה מי שיציל אותך'. באתי לדלפק לתת את הכרטיס ואמרתי לעצמי: 'אלי, אל תטוס. אל תטוס, משהו עומד לקרות לילד שלך'".
7+בליל האסון סאן לא תכנן ללכת למסיבה לאחר שלא אושר לו כרטיס. בחצות, לאחר שקיבל אישור במפתיע, הוא ניגש לאמו. "הוא בא אליה ואמר: 'אמא, אישרו אותי, מה את אומרת?'. היא הציעה שלא ילך, אבל הוא התעקש," משחזר אלי. "הוא לבש חולצה עם סמיילי ושאל אותה שלוש פעמים: 'אמא, איך אני נראה? אני חתיך?'. היא ענתה לו: 'סאן, שים עליך סמרטוט ותהיה חתיך, אתה ילד יפה'".
לאחר שיצא מהבית, סאן עבר אצל חברו הקרוב רוי בחולון וניסה לשכנע אותו להצטרף. "סאן אמר לו 'בוא איתי, אני אתן לך את הכרטיס שלי, אני אסתדר'", מספר אלי. רוי סירב לצאת ללא כרטיס מאושר, וסאן המשיך הלאה. הוא אסף את חברו גיא דרוקר, הם העמיסו אוהל, קנו ענבים וסיגריות בקיוסק בחולון, ויצאו לדרך. הם הגיעו למסיבה בשלוש וחצי לפנות בוקר, וסאן הספיק לבלות ולהצטלם עם חברים עד שהתחילו האזעקות בשש וחצי.
7+סאן פעל במהירות, הוא קיפל את האוהל, העמיס הכל לאוטו ויצא לכיוון כביש 232 כבר בעשרה לשבע. "הוא היה מהראשונים שיצאו, והוא גם נסע מהר", מתאר אלי. לאחר נסיעה של כמעט עשרה קילומטרים, כשהוא קרוב מאוד ליציאה לכיוון מפלסים, עצר אותו שוטר. "השוטר אמר לו: 'יש פה מחבלים, תעשה פרסה ותחזור בחזרה. יש לך פה מיגונית עם צורה של כלב ליד עלומים, תהיה שם'. סאן, שבדרך כלל לא שומע לאף אחד ועושה מה שהוא רוצה, הפעם שמע לשוטר. הוא עשה פרסה וחזר אחורה אל המיגונית".
שם, כשארבעה מחבלים הסתערו, סאן עמד בכניסה. "הייתה בחורה שאמרה לו 'בוא תרוץ איתי', אבל שתי בחורות אחרות שהוא לא הכיר תפסו לו את הידיים בסטרס ובכו 'אל תעזוב אותנו'. הוא עשה לבחורה הראשונה סימן עם העיניים, כאילו לא נעים לו, והוא נשאר איתן במיגונית". המחבל ירה בסאן מטווח אפס בבטן. שוטר שהיה במקום ירה במחבל, אך לאחר מכן נמלט והפקיר את הצעירים, זאת לדברי האב.
7+השיא הכואב הגיע כשסאן המדמם ניסה להזעיק עזרה בכביש. "מישהו הרים אותו למדרכה, נכנס להלם ונסע. אחרים לקחו את המפתח של האוטו של סאן מהכיס שלו, העלו פצועים אחרים ונסעו. האוטו של הבן שלי הציל אנשים אחרים, ואת הבן שלי השאירו לדמם על המדרכה 40 דקות עד שנפטר".
7+אלי מספר על רגע מצמרר שאירע בלוויה: "שנה לפני כן קניתי לו שעון רולקס. אמא שלו חיפשה אותו בבית ובאוטו ולא מצאה. בלוויה היא הביאה חלוק מיוחד שסאן אהב כדי לעטוף אותו. כשהיא באה לעטוף אותו, היא הרגישה משהו בכיס. היא הכניסה את היד ומצאה שם את השעון. הוא היה בתוך הכיס של החלוק בבית כל הזמן הזה".
חבריו של סאן בלוס אנג'לס הקימו לו כוכב על שמו בשדרת הכוכבים בהוליווד, הכניסו ספרי תורה לזכרו ודואגים להוריו מדי יום. בחולון הוקמה כיכר על שמו ובנווה צדק מתנוסס קיר גרפיטי ענק עם דמותו. סאן, שסירב לנטוש שתי צעירות זרות ברגעי הפחד האחרונים, הפך לסמל של הקרבה ושל דור שנגדע בשיאו – דור שגם ברגעיו האחרונים, דאג להישאר "חתיך" עם חולצת סמיילי ולב של גיבור.
