נדב כהן ז"ל גדל בין שבילי המושב בית חנן, מקום שהיה עבורו תמצית של משפחה, אדמה ואור. היום, בבוסתן שהקימו הוריו לזכרו במושב, נותרו הזיכרונות הפשוטים והכואבים של הילד שהיה, הבן האהוב והחבר שכולם ידעו שאפשר לסמוך עליו. חבריו וקרוביו מתארים ילד וחבר שהיה עולם ומלואו עבור כל מי שהקיף אותו.

הלוחם שלא הסכים להישאר מאחור
כחלק מחפ"ק מג"ד 51 של גולני, נדב גילם את דמות הלוחם שלא מוותר. במהלך המלחמה הוא נפצע פעמיים – פעם אחת בקרבות הקשים של השבעה באוקטובר ופעם נוספת במהלך הלחימה בגבול לבנון. בשני המקרים, למרות הפציעות, נדב בחר שלא להישאר מאחור וחזר שוב ושוב אל חבריו ליחידה ואל חזית הלחימה.
מה שמייחד את סיפורו של נדב ומעניק לכתבה את שמה, "צוואה מצולמת", הוא תיעוד בלתי רגיל של דובר צה"ל שצולם חודשים ספורים לפני נפילתו. בתיעוד זה, נדב נראה כשהוא מדבר בכנות יוצאת דופן על הקרבות, על החברים למסע ועל הדרך שבה בחר. הוא נראה שם צעיר, מלא עוצמה, מדבר על החיים בשטח מבלי לדעת כמה מעט זמן נותר לו.

שורשים עמוקים וכאב שלא נגמר
חבריו מספרים על אדם שקט וחזק, כזה שסוחב על עצמו יותר ממה שמראה.
כזה שאפשר לסמוך עליו, תמיד. ליד קברו, לצד דורות של משפחה, הסיפור מקבל עומק נוסף. שורשים של חיים, וכאב של אובדן שלא נגמר.
בפברואר 2024, במהלך קרב בדרום רצועת עזה, נפל נדב יחד עם חברו לנשק, סמ"ר נחמן רפאל בן עמי ז"ל. נדב נשאר בזיכרונות של המושב, בקולות של משפחתו ובאותם רגעים קטנים שתועדו במצלמה. הוא נשאר לנצח צעיר, וקולו ממשיך להדהד בתיעוד שבו הוא נשמע שר בשקט, ברגע של כנות וחברות: "לא גיבורים אנחנו".
