בזמן שהחיילים בשטח נלחמים עם נשק וטנקים, במחנה שורה מתנהל קרב מסוג אחר – קרב על הנפש. הרב ישי קרמר, ששירת במערך הזיהוי והקבורה, מסביר בריאיון לעידו טאובר היום (ראשון) מדוע זכו המשרתים במקום לכינוי "לוחמי הנפש".

"כשחייל יוצא לקרב, הוא יוצא עם מטען נפשי שגורם לו להיות מוכן לתת את הכל", אומר הרב קרמר. "החוויות שעברנו שם, הטיפול שטיפלנו שם, דומים בהרבה בחינות לחייל שצריך להעצים את הנפש. המפקד שלנו טבע את המטבע הלשון הזה – 'לוחמי הנפש'. אנחנו לא לוחמים עם טנקים, אנחנו לוחמים עם הנפש".
"חללים, לא גופות"
הרב קרמר מתאר את הרגעים הקשים של תחילת המלחמה, כמשאיות עמוסות החלו להגיע למחנה: "אני זוכר את המראות… משאית אחרי משאית נכנסת ומתחילים לפרוק. פתאום מתחבר לנו שאנחנו באירוע גדול מאוד ומשמעותי".

בתוך הכאוס, השפה והתודעה נותרו ברורות מאוד. הרב מדגיש את ההבדל המהותי בגישתם למת: "אנחנו מקפידים לקרוא לזה 'חללים' ולא 'גופות'. גוף זה משהו שהוא נטול שום ערך רוחני. אנחנו מתעסקים עם החללים, עם קדושי עליון שחז"ל אומרים שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".
הוא מדמה את עבודת המילואימניקים בשורה לעבודת הקודש בבית המקדש: "אנחנו מרגישים כמו הכהנים הגדולים שנכנסים לפני ולפנים ומטפלים ונוגעים בקדושים האלה, באנשים האדירים האלה שמסרו את הנפש בשבילנו".
הטיפול: כמו בחייל פצוע
לדבריו, האווירה בחדרי הטיפול ובמערך הזיהוי רוויה בקדושה ובשקט מוחלט. "כשחייל נכנס לטיפול, לא מדברים. יש דממה בחדר. הדלקת נר, נטילת ידיים לפני שמתחילים לטפל בו. כל הטיפול נעשה בזהירות – היחס הוא כמו לפצוע, שלא 'יכאב' לו כביכול, מצד הכבוד".

המעבר מהמראות הקשים בשורה אל הבית והמשפחה אינו פשוט. הרב קרמר משתף בקשיים האישיים: "זה לא מעבר קל. אשתי לא היה לה קל, לילדים לא היה קל. קיבלתי רמזים מדי פעם שאולי כדאי לעצור". לאחר חמישה חודשים של שירות אינטנסיבי, החליט הרב לצאת להפוגה בעזרת מערך החוסן של צה"ל, שליווה את הלוחמים לאורך כל הדרך.
המסר: גבורה, לא מסכנות
הרב קרמר מבקש לשנות את נקודת המבט הציבורית על המשרתים במחנה. הוא מסרב לקבל את תדמית "המסכן" שדבקה לעיתים במי שעוסק במלאכה הקשה הזו.
"אפשר לספר את הסיפור של רועי קליין הי"ד שקפץ על רימון ולומר כמה הוא מסכן… מי שמספר את הסיפור ככה, זה נכון, אבל זה לא הסיפור.

"הסיפור הוא איזה גבורה, איזה עוצמות חיים. ככה גם אנחנו בשורה – אנחנו מאוד רוצים שלא יסתכלו עלינו על הצד של המסכנות. יש פה גבורה של לוחמים. יש פה אנשים שבאו במודעות שהם מוסרים משהו ומקריבים משהו בשביל עם ישראל".
