הזדקנות אינה גזירת גורל אלא "טעות בתוכנה" הניתנת לתיקון: פריצת דרך מדעית המבוססת על "פקטורי יאמנאקה" מאפשרת לאפס את התאים האנושיים ולהחזיר אותם למצבם הצעיר. באמצעות מניפולציה עדינה על "המתגים האפיגנטיים" שעל גבי ה-DNA, מצליחים חוקרים להפוך את כיוון השעון הביולוגי, לבטל עיוורון ולהעלים קמטים, בדרך לשינוי יסודי של המערכת הביולוגית כפי שאנו מכירים אותה.
המסע של המדע אל עבר חיי נצח עובר דרך עיר דמיונית בגודל של מנהטן, השוכנת בתוך כל תא בודד בגוף האדם. יזם הטכנולוגיה והמדע דייוויד פרידברג חושף כיצד תגליות פורצות דרך בתחום האפיגנטיקה מאפשרות כיום "לתכנת מחדש" תאים מזדקנים ולהחזיר אותם למצבם המקורי והבריא. המעבר מתפיסת הזקנה כתהליך בלתי נמנע להגדרתה כ"מחלה" הניתנת לריפוי, מניע כיום מרוץ חימוש מדעי בהשתתפות חברות ענק המגייסות מיליארדי דולרים כדי לאפשר לבני האדם "לאתחל" את גופם כמו תוכנת מחשב.
בשיחתו עם מנחה הפודקאסט כריס ויליאמסון, סיפק פרידברג הסבר ויזואלי יוצא דופן למורכבות התא והסיבה לכך שהוא מזדקן, כשהוא משווה את התא לאי מנהטן: "אם היית חושב על תא כבגודל של מנהטן – דמיין שתא הוא עיר בגודל מנהטן עם בניינים בגובה 500 קומות – זה הגודל שלו. וכל אדם הוא חלבון.
3+"יש עשרה מיליארד אנשים שחיים על אי מנהטן הזה… נעים בין הבניינים, עולים ויורדים כל היום, בונים דברים יחד, לעולם לא ישנים, תמיד עובדים… אלו החלבונים בתא, רצים ועושים דברים במשך שמונים שנה. זה מה שקורה בשנייה אחת בתא אחד".
פרידברג הסביר שההזדקנות היא למעשה הצטברות של "טעויות בתוכנה" של התא: "כשאנחנו מזדקנים… ה-DNA ניזוק מקרינה, אור שמש, אכילה גרועה ואלכוהול. בכל פעם שה-DNA מתוקן, יש סיכוי שה'אפסים והאחדים' הללו, המתגים האפיגנטיים, יזוזו קצת. עם הזמן, הם זזים למקום הלא נכון. הגנים הלא נכונים נדלקים והנכונים נכבים, ואז התא מפסיק לעבוד נכון… נראה ששורש כל המחלה הוא הזדקנות, והזדקנות היא מחלה".
3+על פריצת הדרך המדעית שמאפשרת לתקן את המצב הוסיף: "ב-2016 מדען אחר פרסם סדרת מאמרים שהראתה שאם שמים כמות קטנה של ארבעת החלבונים האלו, פקטורי יאמנאקה, במקום לאפס את כל הסמנים המולקולריים ולהפוך את התא בחזרה לתא גזע, זה פשוט מזיז את הסמנים חזרה למקום שבו הם אמורים להיות כדי להפוך אותו לתא צעיר".
השתלשלות האירועים שהובילה להצהרותיו של פרידברג מבוססת על היסטוריה של מחקר פורץ דרך שהחל לפני כשני עשורים: בשנת 2006 נמצאה תגלית הנובל, כאשר המדען שיניה יאמנאקה גילה כי ניתן להשתמש בארבעה חלבונים ספציפיים כדי "לאפס" כל תא בוגר בגוף ולהפוך אותו לתא גזע. תגלית זו, שזיכתה אותו בפרס נובל, הוכיחה שגיל התא אינו קבוע.
3+בשנת 2016, חוקרים גילו כי במינון נמוך ומבוקר של אותם חלבונים, התא אינו מאבד את זהותו והופך לתא גזע, אלא פשוט "מנקה" את הרעש האפיגנטי ומחזיר את הגיל הביולוגי שלו למצב צעיר ומתפקד.
על פיפרידברג, הטכנולוגיה הניסיונית כבר הראתה תוצאות מדהימות בחיות מעבדה. עכברים שזכו לטיפול הגיעו לגיל המקביל ל-250 שנה אצל בני אדם. בניסויים בקופים, הטיפול הוביל להיעלמות קמטים, ויישומים ספציפיים בתאי רשתית הצליחו לבטל עיוורון על ידי "איתחול" התאים.
3+התחום עבר מהשלב המעבדתי לשלב העסקי עם גיוסי ענק. חברת "Altos Labs" נחשבת לאחת הממומנות ביותר בהיסטוריה עם גיוסים המוערכים בכ-10 מיליארד דולר. במקביל, חברות הקשורות למדען דייוויד סינקלייר נמצאות כבר בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים.
המשמעות היא מעבר מהנדסת תרופות להנדסת תאים. אם הזקנה היא אכן בעיה הנדסית של "מתגים" שזזו ממקומם בתוך אותה "מנהטן תאית", היכולת לאפס אותם מסמנת את סוף עידן המחלות תלויות הגיל והפיכת הנעורים למצב שניתן לשמר ולשחזר.
