נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז שיגרו היום (ראשון) מכתב ובו דרישה לשר המשפטים יריב לוין לפרסם לאלתר רשימת מועמדים למחוזי ולקיים חמש ישיבות הכרעה בתוך 45 יום.

המכתב, שנשלח בתגובה לעמידתו האיתנה של השר מיום שישי, חושף את חוסר נכונותם של השופטים לבוא לקראת הציבור ודרישתם לכפות מינויים ברוב רגיל בערכאות הנמוכות, תוך שהם ממשיכים לנעול את שערי העליון בפני מועמדים בעלי השקפת עולם שונה.
במכתבם, מנסים השופטים להשתמש בכלים משפטיים כדי לכבול את ידיו של השר לוין: "הינך מבקש להתנות את הפעלת סמכותך… בקבלת הסכמה מראש לזהות המועמדים שייבחרו. זוהי התניה שאין לה עיגון בחוק… המהווה למעשה 'זכות וטו' שאינה נתונה לך. השר אינו רשאי לעשות שימוש בסמכותו הטכנית… כדי לסכל את סמכותה המהותית של הוועדה לבחור שופטים".

השופטים תוקפים את סירובו של לוין להיכנע לדרישותיהם ומציגים מפת חוסרים שלטענתם השר מתעלם ממנה: "מכתבך מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים בבתי המשפט המחוזיים, בפרט במחוזות חיפה ובאר שבע… אי-מינוי שופטים מגביר את הפגיעה בביטחון הציבור ובאזרח, שהוא צרכן-הקצה של השירות המשפטי".
באשר למינויים לעליון, השופטים מבהירים כי לא יאפשרו לשר להכתיב גיוון: "אנו דורשים כי מכאן ואילך רשימת המועמדים וההצבעה בוועדה תיעשה על פי המתווה הקבוע בחוק… הינך מתבקש לאפשר הצבעה ברוב קולות על המועמדים ברשימה".

המכתב הדורסני של השופטים מגיע לאחר שביום שיש, הבהיר השר לוין במכתב משלו כי הוא אינו מתכוון לסגת מעמדתו העקרונית לטובת גיוון המערכת: "אין בכוונתי לפתוח בהליכים למינוי שופטים לבית המשפט העליון, חרף הניסיונות לכפות מהלך זה בהליכים משפטיים. מינויים לבית המשפט העליון יוכלו להתבצע רק כאשר יושם סוף להטלת הווטו האוטומטי על מועמדים מצוינים אשר ביקשתי למנות זה מכבר, לצורך גיוון בית המשפט".
לוין סימן את המטרה הסופית של המאבק: הפיכת בית המשפט העליון למוסד המייצג את כלל הציבור הישראלי, ולא רק חלקים נבחרים ממנו: "הגיעה העת להפנים כי מה שהיה לא יהיה עוד. טובת מערכת המשפט ובית המשפט העליון כאחד היא פתיחת שורות בית המשפט בפני כלל הציבור ובפני מועמדים בעלי השקפות עולם משפטיות שדרכם לבוא בשעריו הייתה עד כה חסומה".

ההתנגשות הנוכחית היא תולדה של ניסיון ארוך שנים של מערכת המשפט לשמר את הדומיננטיות שלה, אל מול רפורמות שנועדו להחזיר את האיזון לדרג הנבחר: המאבק הוחרף כאשר בג"ץ החליט להתערב בסמכויותיו המנהליות של השר וקבע כי עליו חובה חוקית לכנס את הוועדה. במקום לאפשר לשר לנהל את המדיניות כמתחייב מתפקידו, בג"ץ כפה את כינוס הוועדה כדי לקדם את המועמדים המועדפים עליו.
בתגובה לניסיון המחטף השיפוטי, נקט לוין בצעד טקטי ופרסם רשימה של מעל 100 שופטים כמועמדים לעליון. המהלך נועד לחייב דיון עומק בכל מועמד ולמנוע את בחירתו המהירה של יצחק עמית לנשיא העליון ללא דיון במועמדים שמרנים אחרים.

לב המחלוקת טמון בחוק הקובע כי למינוי לעליון דרוש רוב של 7 מתוך 9 חברים. מכיוון שלקואליציה יש 4 חברים, ללוין יש וטו חוקי. השופטים, שמסרבים לכל פשרה, מנסים כעת לעקוף את המלכוד הזה על ידי כפיית הצבעות בערכאות הנמוכות, שם נדרש רוב רגיל – רוב שקיים לשופטים יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין.
עבור השר לוין, מדובר במאבק על דמותה של המדינה. השופטים מנסים להשתמש ברוב שיש להם בערכאות הנמוכות כדי "לסחור" במינויים, בעוד שהם מטילים וטו מוחלט על גיוון בעליון. לוין מבהיר כי לא יאפשר למחטף כזה לקרות: או שתהיה הסכמה על גיוון כולל, או שהמערכת תמשיך להמתין עד שהשופטים יבינו שזמנו של "המועדון הסגור" תם.
