דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני מספר ימים, משרטט תמונת מצב מדאיגה של ענף התעופה האזרחית בישראל, וחושף כי המדינה נתפסה ב"הפתעה תפעולית" ללא תרחיש ייחוס למלחמה ארוכת טווח. הביקורת, שבחנה את תפקודם של משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה על רקע מלחמת "חרבות ברזל", קובעת כי למרות ניסיון העבר, לא נבנתה תוכנית סדורה להתמודדות עם מצב חירום מתמשך.
1+אחת הבעיות המרכזיות שעולות מהדו"ח היא היעדר יכולת שליטה ממשלתית בחברות התעופה; גם ברגעי שיא, המדינה אינה מוסמכת לחייב הפעלת טיסות או לקבוע מחירים, בזמן שהחברות פועלות על בסיס שיקולים כלכליים בלבד. המבקר מציין כי אפילו "מניית הזהב" באל על התגלתה ככלי בעל השפעה מוגבלת בשטח.
במקביל, המבקר מותח ביקורת חריפה על כך שהמדינה העניקה סיוע נרחב לענף ,כולל ערבויות ביטוח ותמיכה ביטחונית מבלי להציב דרישות ברורות בתמורה. לא גובש "חוזה לאומי" המחייב את החברות להבטיח פעילות סדירה במחירים הוגנים בחירום, מה שהוביל לזינוק חופשי במחירי הכרטיסים. תגובת המדינה למחירים המאמירים הגיעה באיחור של כשנה, בין היתר משום שטיסות לא הוגדרו כ"מוצר חיוני" המאפשר פיקוח. הכשלים מחלחלים גם למישור הרגולטורי והתשתיתי: תיקון לחוק שירותי תעופה נגרר במשך 16 חודשים מתישים, ובחזית התשתיתית נחשף כי יחידת בקרה אווירית מרכזית שאמורה הייתה לשפר את ניהול התנועה בחירום, תחל לפעול רק בשנת 2031 – עיכוב של שנים הפוגע ביכולת להתמודד עם עומסים ואיומים בזמן אמת.
1+המציאות הכלכלית משקפת את עומק המשבר, עם ירידה של כ-18% בהכנסות רשות שדות התעופה וזינוק של 75% בעלויות ההובלה האווירית של סחורות. לכך מתווסף מחסור בכוח אדם עקב גיוס המילואים המאסיבי, ללא מנגנון שמאזן בין צורכי הצבא לתפקוד המשק האזרחי. בשורה התחתונה, המבקר קובע כי קיים פער מסוכן בין התלות האסטרטגית של ישראל בתעופה לבין היכולת שלה לנהל את הענף ברגע האמת. השילוב של חולשה רגולטורית, תשתיות מיושנות והיעדר תכנון ארוך טווח, מציבים את התעופה הישראלית במצב פגיע המחייב טיפול מערכתי דחוף.
