המצור הימי שמפעילה ארצות הברית על איראן נועד להפעיל כאב כלכלי כבד שיאלץ את טהרן להיענות לדרישותיה של וושינגטון. גורמים בפנטגון הבהירו ביום חמישי כי המצור צפוי להתרחב ולכלול את "צי הצללים" המשרת את איראן. לפי הודעת הממשל, כוחות ארה"ב ערוכים לעלות על ספינות חשודות בכל מקום בעולם, כך עולה מדיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם אתמול (חמישי).

למרות הצהרות אלו, נתונים מהשטח מצביעים על כך שאי ח'ארג, המשמש כמסוף הייצוא העיקרי של איראן, מעל 90% מהייצוא, ממשיך לתפקד באופן פעיל. תמונות לוויין מה-15 וה-16 באפריל מראות מכליות ענק מסוג "VLCC" ו-"Suezmax" עוגנות במזחי האי ומטעינות נפט גולמי.
דוח של חברת המודיעין הימי "Windward" מה-16 באפריל זיהה שבע מכליות VLCC, כאשר שלוש מהן תועדו בטעינה פעילה של כ-5 מיליון חביות נפט. הדיווחים הללו, המגובים בנתוני "TankerTrackers", מעידים על כך שהמערך האיראני מצליח לעקוף את החסימה האמריקנית בשלב זה.

איראן משתמשת בטכניקות התחמקות מתוחכמות כדי להמשיך את זרם הייצוא. מכליות רבות פועלות תחת דגלים זרים, כמו דגל קוראסאו המזויף שזוהה ביומיים האחרונים. במקביל לכך, נרשמו מקרים רבים של "Spoofing" – שידור מיקום כוזב של ספינות כדי להטעות את מערכות המעקב הבינלאומיות.
ב-15 באפריל זוהתה מכלית איראנית המדווחת על מיקום המרוחק עשרות מיילים ימיים ממיקומה האמיתי באי ח'ארג. לפי הערכות, כ-117 כלי שיט המוגדרים כ"צי צללים" פועלים באזור המפרץ, חלקם ללא שידור מערכת זיהוי אוטומטית.

מומחי אנרגיה ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל" מעריכים כי איראן עלולה להגיע לנקודת המילוי מקסימלי של מאגרי האחסון בתוך שבועיים עד שלושה שבועות. במצב כזה, טהרן תיאלץ לסגור בארות נפט פעילות בשל חוסר במקום אחסון. יחד עם זאת, יש לסייג את ההערכות הללו. הנתונים על קיבולת האחסון המדויקת בטהרן נחשבים למעורפלים ואינם שקופים לקהילה הבינלאומית. חלק מהאנליסטים טוענים כי לאיראן יש גמישות רבה יותר מכפי שמוערך כרגע.
איראן מחזיקה ברזרבה של כ-153.7 מיליון חביות נפט שכבר הועמסו על מכליות ונמצאות בלב ים, כאשר רובן המכריע מיועד לסין. עובדה זו מעניקה לטהרן "כרית ביטחון" כלכלית שמאפשרת לה להמשיך לייצר הכנסות גם תחת מצור הדוק.

בחודשים האחרונים ייצוא הנפט מח'ארג עמד על ממוצע של כ-2.04 מיליון חביות ביום, רמה הדומה לייצוא בתקופה המקבילה אשתקד. יצוא זה התבצע בעיקר דרך ערוצים המותאמים לסנקציות, מה שהעניק לאיראן יתרון אסימטרי מול יצרניות נפט אחרות במפרץ התלויות בנתיבי שיט גלויים ומבוטחים.
