המצור על הורמוז הוא הפטנט שמאפשר לנשיא טראמפ להמשיך את המלחמה באיראן מבלי לירות אפילו כדור אחד. על פי ההערכות, המשך המצור יביא בתוך חודשים ספורים את המשטר האיראני למצב שבו הוא יתקשה מאוד לשלם משכורות לפקידיו, וחשוב מכך – לאנשי כוחות הביטחון שלו.
2+האיראנים לא טיפשים, ולכן הראשונים לסבול יהיו פקידי הממשל האזרחיים, אחריהם אנשי כוחות הביטחון הכללים ורק בסוף אנשי משמרות המהפכה, שיקבלו את הריאלים האחרונים. אבל בסופו של דבר, אם טראמפ יתמיד במצור, הנקודה הזו תגיע – ומן הסתם תעמיד את המשטר בסכנת קריסה.
זאת ועוד: המצור על הורמוז לא רק מונע מאיראן לייצא נפט, אלא מעמיד בסכנה את עצם שמישותן של בארות הנפט שלה. בקצב שאיבה סטנדרטי, איראן יכולה לאגור נפט במתקני האגירה באי ח'ארג ובכמה מתקנים קטנים נוספים לתקופה של שבועות בודדים – כשבועיים על פי חלק מההערכות. כשהמתקנים מתמלאים – צריך להפסיק את השאיבה.
2+בניגוד לברזים שיש לנו בבית, שניתן לפתוח מחדש בכל רגע נתון, באר נפט מתפקדת באופן שונה – ברגע שסוגרים את הזרם קשה מאוד לחדש אותו: התשתית סובלת מקורוזיה, מהצטברות מינרלים שסותמים את הצנרת, וכיוצא בזה. חידוש השאיבה הוא תהליך מורכב ויקר, וגם אם הוא מצליח – לא פעם יורדת תפוקת הבאר בעשרות אחוזים.
לכן, בזהירות המתבקשת, נראה שבנתיב המים הצר של הורמוז מצא הנשיא טראמפ את דרך המלך, שמאפשרת לו להימנע מחידוש הלחימה הקינטית באיראן – צעד שהציבור האמריקני סולד ממנו – אך להניף על צווארו של המשטר חרב ממשית ואפקטיבית מאוד.
