accessibility-icon
share-icon
 בוושינגטון הפגנות אנטישמיות | צילום: שאטרסטוק
בוושינגטון הפגנות אנטישמיות | צילום: שאטרסטוק

טוב שנזכרו: החוק שמנסים לקדם באירופה נגד האנטישמיות

ציון בנג'ו

ציון בנג'ו

כח ניסן ה'תשפו (15.04.26)

1

1

like

0

dislike

מול זינוק חסר תקדים בתקריות האנטישמיות מאז הטבח בשמחת תורה, צרפת ואיטליה מקדמות חקיקה היסטורית שתחמיר את הענישה ותשים סוף להסתה במסווה של "ביקורת לגיטימית" • האם המאבק של הקהילות היהודיות ב"אנטישמיות החדשה" יצליח לנצח את הלחץ של השמאל הקיצוני וארגונים בינלאומיים?


רוצה שנקריא לך?

מגישים

בימים הקרובים צפויים מחוקקים בצרפת ובאיטליה להתחיל לקדם חוקים חדשים שיחמירו את הענישה על אנטישמיות ויגדירו אותה מחדש. המהלך מגיע בעקבות הזינוק בתקריות אנטישמיות מאז טבח השביעי באוקטובר.

maximize-image
images-count4+
אנטישמיות באירופה | צילום: שאטרסטוק

מחר יעלה לדיון בפרלמנט הצרפתי חוק שכולל סנקציות נגד מי שיצדיק טרור באופן "מרומז", יקרא להשמדת מדינה שצרפת מכירה בה (כמו ישראל), או ישווה בין ישראל לנאצים. החוק מתבסס בחלקו על ההגדרה הבינלאומית לאנטישמיות (של ברית IHRA), אך לא מאמץ אותה לגמרי. חלק מהמבקרים טוענים שהניסוח של החוק "עמום" מדי, מה שעלול ליצור בעיות בבתי המשפט.

איטליה נמצאת צעד אחד קדימה: הצעת החוק כבר עברה ברוב גדול בבית העליון ועוברת עכשיו לאישור בבית התחתון. אם החוק יעבור, איטליה תהיה המדינה הראשונה שמעגנת בחוק הרשמי שלה את הגדרת ה-IHRA. ההגדרה הזו קובעת שגם סוגים מסוימים של ביקורת על ישראל יכולים להיחשב כאנטישמיות.

maximize-image
images-count4+
הפגנות אנטישמיות בצרפת | צילום: שאטרסטוק

המספרים שמאחורי החוקים

תומכי החוקים החדשים באירופה מבססים את הצורך בהחמרת הענישה על נתונים מדאיגים המצביעים על עלייה משמעותית בהיקף האנטישמיות. באיטליה המגמה ברורה ומטרידה, מספר האירועים האנטישמיים הוכפל בתוך שנתיים בלבד והגיע לשיא של 963 מקרים בשנת 2025.

במקביל, בצרפת נרשמו שיאים של תקריות מאז אירועי שמחת תורה ולמרות שבשנה האחרונה נרשמה ירידה מתונה של כ-16% בהיקף האירועים (שהסתכמו ב-1,320 מקרים), הרשויות מדגישות כי המספרים עדיין גבוהים בהרבה מהממוצע ההיסטורי.

maximize-image
images-count4+
אנטישמיות בניו יורק, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

"אנטישמיות מהסוג החדש"

מנגד, יוזמי החוק והקהילות היהודיות מבהירים כי מדובר בשינוי כללי המשחק מול מציאות חדשה ומסוכנת. חברת הפרלמנט הצרפתית קרולין ידן, שמובילה את המהלך, מדגישה כי החוק נועד לעצור את ה"אנטישמיות החדשה" – כזו שבה יהודים מותקפים פיזית ומילולית רק בגלל הזיהוי שלהם עם מדינת ישראל.

גם ליוויה אוטולנגי, נציגת הקהילות היהודיות באיטליה, מבהירה כי החוק הוא צורך קיומי: "הביטחון של יהודים באירופה נמצא בשפל. ילדים הולכים לבתי ספר שנראים כמו מבצרים. החוק לא בא לסתום פיות, אלא להגן על חיי אדם".

maximize-image
images-count4+
צילום: שאטרסטוק

המציאות המשפטית המורכבת המתח הזה בא לידי ביטוי לאחרונה בבית המשפט בצרפת: פעילה בת 67 שהשוותה בין בכירים ישראלים לנאצים במהלך הפגנה ב-2023 הועמדה לדין, אך לבסוף זוכתה. המקרה הזה ממחיש בדיוק מדוע המחוקקים בצרפת ובאיטליה דוחפים לעיגון הגדרות ברורות בחוק 0 כדי למנוע מצב שבו הסתה חמורה והשוואות אנטישמיות עוברות ללא ענישה תחת כסות של "חופש ביטוי".

בימים הקרובים יוכרע האם אירופה תאמץ קו נוקשה ובלתי מתפשר נגד האנטישמיות הגואה, או שמא הלחץ מהצד השמאלי של המפה הפוליטית יוביל לריכוך החקיקה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News