מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (רביעי) דוח ביקורת חריף ונוקב הבוחן את רציפות התעופה האזרחית במהלך מלחמת "חרבות ברזל". הדוח קובע כי מדינת ישראל, המוגדרת כ"מדינת אי" התלויה כמעט לחלוטין בנתיבי אוויר לשם קיום קשר רציף עם העולם, נכנסה למערכה ללא תוכנית אסטרטגית סדורה להפעלת ענף התעופה בשעת חירום.
4+הממצאים מצביעים על כך שעם עזיבתן של כ-50 חברות תעופה זרות באוקטובר 2023, המערכת הממשלתית נותרה משותקת, ללא תוכניות מגירה וללא מענה לצרכיהם של עשרות אלפי אזרחים, תוך שהיא מאפשרת לחברות המקומיות להעלות מחירים באופן דרמטי ללא פיקוח.
דוח המבקר חושף כשל עמוק במוכנות הלאומית. למרות האיום המוכר על נתב"ג ועל חופש התעופה לישראל, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא עדכנו את תרחיש הייחוס לענף התעופה מאז שנת 2014. כתוצאה מכך, עם פרוץ הקרבות, לא היה קיים מנגנון להפעלת חברות זרות או חכירת מטוסים במימון המדינה.
4+המבקר כותב בדוח בפירוט: "נמצא כי לא קיימת תוכנית ממשלתית להפעלת מערך חילוץ ('רכבת אווירית') באמצעות חברות תעופה זרות או חכירה של מטוסים במימון המדינה בשעת חירום. המדינה הסתמכה על חברות התעופה הישראליות בלבד, שנתנו מענה חלקי בלבד לצורכי המשק והאזרחים. הדבר בלט במיוחד נוכח הודעת חברות התעופה הזרות על הפסקת טיסותיהן לישראל בשל חוסר יכולתן לקבל כיסוי ביטוחי לסיכוני מלחמה".
בנוסף, המבקר מותח ביקורת על השיהוי במתן פתרונות ביטוחיים: "המדינה השתהתה במתן מענה לחברות התעופה הזרות בנושא ערבויות המדינה לסיכוני מלחמה, צעד שהיה עשוי להשאיר חלק מהחברות פעילות בישראל ולמנוע את הבידוד האווירי".
4+אחת הנקודות המרכזיות בדוח נוגעת להפקרת הציבור אל מול מחירי הטיסות שנסקו. בעוד האזרחים נואשים לשוב ארצה, החברות הישראליות נהנו מזינוק חסר תקדים ברווחיהן. הדוח מציין כי חברת אל על הציגה רווח נקי של כ-160 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024, לעומת הפסדים בתקופה המקבילה.
המבקר מציין: "נמצא כי מחירן הממוצע של טיסות אל על באוקטובר-נובמבר 2023 עלה בשיעור של עשרות אחוזים לעומת התקופה המקבילה ב-2022. למרות גידול ניכר ברווחי החברה, לא נמצא כי המדינה פעלה לריסון המחירים או להגדרת מחירי תקרה בחירום.
4+"משרד התחבורה ורת"א לא עשו שימוש בסמכויותיהם כדי להבטיח מחירים הוגנים לאזרחים הנצורים בחו"ל". המבקר תוקף ישירות את היעדר הפיקוח: "נמצא כי משרד התחבורה ורת"א לא קבעו מנגנון פיקוח על מחירי הטיסות בעת חירום… דבר שהביא לגידול משמעותי ברווחי החברה על חשבון הציבור שנאלץ לשלם מחירים גבוהים בהעדר תחרות".
גם ניהול התשתיות בנמל התעופה המרכזי ספג ביקורת קשה, תוך הצבעה על סיכון ממשי לחיי אדם. המבקר מצא כי רשות שדות התעופה (רש"ת) לא נערכה כראוי למחסור בכוח אדם שנבע מגיוס המילואים הנרחב.
4+בדוח נכתב: "נמצאו ליקויים במיגון הפיזי של טרמינל 3 ובתהליכי קבלת ההחלטות על צמצום פעילות נת"ב והעברת טיסות לטרמינל 1. רשות שדות התעופה לא נערכה למחסור בכוח אדם תפעולי קריטי שנבע מגיוס מילואים נרחב של כ-600 עובדים, דבר שהשפיע על רמת השירות והבטיחות בנמל התעופה". המבקר מדגיש כי פערים אלו במיגון ובכוח האדם התפעולי פגעו ביכולת לתת מענה מיטבי לצרכי התעופה בחירום.
משבר התעופה החל מיד עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר כ-50 חברות זרות, המהוות כ-80% מנפח הפעילות, ביטלו את טיסותיהן. עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא מענה כאשר משרדי החוץ והתחבורה העבירו ביניהם את האחריות על טיסות החילוץ. נכון לשנת 2026, למרות שחלק מהחברות חזרו, המבקר מזהיר כי הלקחים טרם יושמו במלואם.
משרד התחבורה למבקר המדינה: "השבנו 600 אלף ישראלים הביתה"
שיתוק נתב"ג היווה פגיעה קשה בחוסן הלאומי ובזכותם של אזרחים לחופש תנועה בטוח והוגן. המבקר דורש מהממשלה לאשר מנגנון "רכבת אווירית" שיופעל אוטומטית, לקבוע מחירי מקסימום בחוק לטיסות בשעת מלחמה, ולהשלים את פערי המיגון הפיזי בטרמינלים כדי להבטיח את שלומם של הנוסעים והעובדים.
