בית המשפט העליון מתכנס כעת (רביעי) לדיון חסר תקדים בהרכב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות הדורשות את הדחתו של שר נבחר בממשלת ישראל, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. יצחק עמית פתח את הדיון באזהרה לפיה כל מי שיפריע יורחק באופן מיידי. ח"כ אלמוג כהן שהעז לכנות את עמית "מושחת" – הורחק.
"חבורה של פחדנים": יצחק עמית גירש שרות וח"כים מהדיון בבג"ץ
הרכב השופטים: יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב, ויחיאל כשר. שלושה מתוך תשעה השופטים מזוהים כשמרנים: מינץ, כנפי-שטייניץ וסולברג. השופט וילנר – נחשב לאמצע. שאר השופטים נחשבים כאקטביסטים.
מהלך הדיון | מתעדכן
עם פתיחת הדיון החליט השופט להרחיק באופן מיידי את חבר הכנסת אלמוג כהן מהאולם. יצחק עמית: "בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי שופטי ההרכב הדיון מתקיים ללא קהל באולם ומשודר בשידור ישיר, מצפים שיתקיים ללא הפרעות ביניים מצד הנוכחים. מי שמפריע יורחק. מי שצעק מקודם יורחק. אני מבקש להרחיק את ח"כ אלמוג כהן".
15+נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי לבית המשפט אין כלל סמכות לדון בפיטורי שר מכהן שנבחר מקולות הציבור. לדבריו, מדובר בהליך תקדימי שלא היה כמותו מאז הקמת המדינה. יצחק עמית ניסה לדחות את הטענה, ואמר כי בית המשפט דן בעבר ב-16 עתירות נגד פיטורי שרים.
עו"ד מיכאל ראבילו: "אם תתקבל חס ושלום, הטענה הזאת שבית המשפט יכול לפטר שרים, מה שיהיה פה, אנחנו לא נגן לא על המשטרה הדמוקרטית ולא על בית המשפט הנכבד הזה. מה שיקרה לבית המשפט, כל שני וחמישי, תהיינה עתירות נגד שר מצד זה ומצד אחר".
השפוט גרוסקופף תקף: "בהנחה שיש שר, לביטחון לאומי שפועל לפוליטיזציה של המשטרה, שזאת הטענה שניתנת, אחרי זה נעסוק בשאלות העיקריות, יכול להיות שלראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו לתפקידו, כי אולי זה תורם לאינטרסים של ראש הממשלה.
15+"האינטרס הציבורי הוא למנוע את הכיוון הזה, והשאלה האם לא חובותו של בית המשפט, בהנחה שהונחה תשתית לכך שזה אכן המצב שקורה, האם לא חובותו של בית המשפט לנקוט צעדים למנוע פעולה כזאת?".
לאחר שהשופטים קטעו פעם אחר פעם את דבריו של עו"ד ראביליו ולא נתנו לא להשלים משפט כראוי, הורה יצחק עמית להרחיק מספר חברי כנסת ושרים בטענה שהפריעו לדיון: השרות, מאי גולן ועידית סילמן, וחברות הכנסת: טלי גוטליב ולימון סון הר-מלך. טלי גוטליב הגיבה להחלטת השופטים להוציאה ואמרה "עניתי לפניית השופטים אלי, תתביישו לכם. העם רואה אותכם".
עו"ד ראבליו: "יש לבן גביר ציבור מצביעים גדול, אבל לא כולם מצביעים לו, ובאים ואומרים לי אתה צודק, אבל שבית המשפט יציל אותנו ממנו".
15+השופט גרוסקוף: "זו לא המדיניות שלו, מילא הטענות שהוא פועל לפוליטיזציה של המשטרה. אדוני מתעקש על דיון ברמה העקרונית ולא מדבר על הטענות עצמן. אחת החובות שלנו היא להבטיח את העצמאות של המשטרה, ואם הגורם שממונה עליה פונה למטרות האלה… אני לא בטוח שהטיעון 'תסמכו על ראש הממשלה' – שהוא גורם פוליטי – הוא טיעון מספק".
עו"ד ראבילו: "אני לא חושב שיש כאן פוליטיזציה של המשטרה, אבל גם אם כן – זה לא אמור לתת לכם סמכות למשהו שאינו קיים, המהווה פגיעה ביסודות השיטה הדמוקרטית".
השופט סולברג הציע במהלך הדיון לעו"ד ראבילו להימנע מהכרעה שיפוטית בעת הזו, ולפעול לחידוש המשא ומתן בין בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה. לפי ההצעה, הצדדים ישובו לשולחן הדיונים במטרה להגיע להסכמות ולחתום על מסמך עקרונות שיגדיר את מגבלות התערבות השר בעבודת המשטרה – זאת לאחר שבעבר כבר הושגו הבנות סביב מסמך דומה, אך המגעים עלו על שרטון והוא לא נחתם. ראבילו השיב בחיוב.
15+לאחר שהדיון יצא להפסקה של חמש דקות, עורך דינו של בן גביר, דוד פטר, עלה לטעון. לדבריו, אתמול נחשף שהיועמ"שית הפעילה את ראש השב״כ נגד בן גביר. השופט גרוסקופף נכנס לדבריו ותקף: "אתה רוצה שנדון בפרסומים עיתונאיים?" פטר השיב: "כל העתירה הזו היא פרסומים עיתונאיים". גרוקופף הפטיר: "אדוני יחלק את זמנו כרצונו בין מתקפות על היועמשית וטיעונים לגופו של עניין".
עו"ד פטר התייחס לטענת העותרים כי בן גביר פועל לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית בניגוד למדיניותו של ראש הממשלה, ועקץ את השוטרים: "בוודאי שבן גביר שינה את המדיניות בהר הבית, הוא הגן על זכויות אדם. מי שאמור היה לעשות זאת זה אתם, לא פוליטיקאי".
עו"ד פטר הוסיף: "לתחושה הזאת שבשם חרדה פוליטית של העותרים ,עורך דין ברנע משווה את ממשלת נתניהו לעליית משטר הנאצי, הוא הגיש את הדברים האלה לבית המשפט – ביום השואה, לא שמעתי מילת מחאה מבית המשפט, ומהיועצת המשפטית הממשלה וזו העתירה שאנחנו דנים בה.
15+"הוא, (ברנע), אומר לבית המשפט על הטעויות של בתי המשפט בגרמניה בשנות ה-30, ואת הדבר הזה בית המשפט מנרמל. אני רואה פה חרדה גדולה, ובשיטה הזאת, שבה ניתן להתעלם מהפסיקה בשביל חרדה פוליטית – מהחוק ומהציבור, לדבר הזה, קוראים – הפקרות".
עמית פונה לפטר: "מה קורה בהנחה תאורטית שאנחנו רואים לנגד עינינו – שמשטרה הופכת למשטרה של הממשלה ולא של המדינה? האם במקרה כזה אדוני יודה שיש עילה לפיטורים?" עו"ד פטר משיב: "אם יש אירוע מינהלי נדון בו לגופו של עניין". גרוסקופף: "אם יש צבר ראיות שהוא פועל בצורה פוליטית לאורך זמן, אז אולי יש עילה לפטר".
15+עימות נוסף נרשם בין פטר לשופטים, כאשר עלה אחד הטיעונים של היועצת המשפטית לממשלה, ציוץ של השר בן גביר נגד השופט כאבוב, פטר: "חלק מהדוגמאות שהיועצת הביאה זה התבטאויות של השר נגד השופט כאבוב. השופט כאבוב יושב כאן בדין האם לפטר את השר שביקר אותו בטוויטר, זה אבסורד".
יצחק עמית התפרץ לדברים: "זה ממש לא אבסורד". כאבוב הוסיף: "זו הייתה אמירה בזויה של השר". פטר פנה לכאבוב: "אני רק רוצה לדעת אם השופט כבוב אומר זאת כשופט".
15+כאבוב: "אדוני כבר פתח את תיבת פנדורה הזאת. הוא (השר) לא ביקר את ההחלטה המשפטית, כי ההחלטה הייתה לאשר שופט של בית משפט שלום. הוא בא וקבע, כי עצם ההחלטה מראה באיזה צד הוא (השופט כאבוב) במלחמה. זו לא הביקורת שיפוטית. זו לא ביקורת ציבורית. אני אגיד עוד משפט אחד, אם אדוני היה פותח עם
החלטות בית המשפט העליון בשלושה האנשים האחרונים היה רואה הרבה יותר החלטות כאלה, אבל אף אחד לא על ידי השופט כאבוב. כשזה הגיע עד השופט כבוב מצא לנכון השר לצאת בהצהרה כל כך בומבסטית, אף אחד לא היה מורשה לעצמו לצאת בהצהרה כל כך מעליבה, על גבול הבזויה".
בעניין הגיבוי לשוטרים, טען השופט עמית כי השר נותן גיבוי לשוטרים שהורגים ערבים אך משהה כאלה שמרביצים לחרדים. על כך השיב עו"ד פטר: "השר לא מתבייש, השר מגבה שוטרים שמוסרים את נפשם למען ביטחון ישראל. זה מה שהיה אצל כל השרים הקודמים, אולי לא ברמת הגיבוי של השר, אבל תמיד, כל אחד
מהם גיבה שוטרים. הבעיה זה בן גביר ולא התנהלות".
15+עו"ד פטר תוקף את הסוגייה של אלימות נגד מפגינים ומביא דוגמאות על הפשטות מפגיני צו 9 שם הדבר עבר ללא ביקורת: "מה אומר השר שלא יעלה על הדעת בלשכת היועמ"שית – שמדיניות שיטור בהפגנות לא תושפע מזהות האנשים אלא משיקולים מבצעיים נקודתיים. לא אם יש לו כיפה ובמי הוא תומך. אנחנו יכולים לשחק בנדמה לי, אבל כולנו יודעים שלאורך שנים הייתה אפליה בנושא הזה. אולי זה לא נעים אבל זאת האמת".
עו"ד פטר התייחס להצעת הפשרה של השופט סולברג: "ההצעה שלי היא כזו: ראשית לגבי תכתובות פנימיות בין השר ליועצת, לא נחשוף אותן, זה לא נכון לעשות את זה. הממשלה לא תתחיל לנהל עריכה של נהלים של הרשות המבצעת בקבצי וורד בפני כבודכם.
15+"מה אני כן מציע? הסדר הדיונים מקובל על השר, הוא מעולם לא הפר אותו. היועצת המשפטית לממשלה היא זו שהפרה אותו. מי שכופר בסמכות השר לבצע את המינוי בסופו של יום זו של היועצת המשפטית לממשלה. היועצת צריכה להבין שלא תהיה חריגה בהסדרים, והדבר יכול להיות תחת הסמכות של ראש הממשלה. אבל אנחנו לא נערוך את הגבלת סמכויות השר בהרכב של תשעה שופטים בפני בית המשפט".
סולברג: "תוך כמה פעמים אתם יכולים לעשות את זה?". פטר: "פעם האחרונה ששלחנו נוסח, גיל לימון ענה אחרי חודשיים וחצי, אולי צריך לשאול אותו. אבל מבחינתנו אין שום בעיה, אנחנו עובדים מצוין. כל העיכובים בהליך של תקצוב הנהלים היו: עיכובים של מעל חודשיים במענה לטיוטות, וניסיון מתמיד לבצע הרחבה אחר הרחבה, כמוצא שלל רב מתוך הנפת חרף איום של ההליך הזה בבית המשפט לפיטורי השר. למעשה, כל הבקשות של היועצת נועדו למטרה אחת ויחידה – לאיים על השר, על מנת שיסכים לנהלים מורחבים יותר מנוסח הסדר הדיוני".
15+בסיום דבריו אמר עו"ד פטר: "אני נדרש להסביר מדוע אין מקום לפיטורי השר: בבחינה עניינית, מקרה-מקרה, מתברר שאין אירועים שמבססים עילה – והטענה לצבר אירועים אינה עומדת. נכון היה אולי שלא להידרש לאירועים כלל, אך יש חשיבות, כלפי בית המשפט וכלפי הציבור, שלא להותיר מצג שגוי על כנו: אין צבר, אין אירועים ואין פוליטיזציה – לא היו דוגמאות להנחיות פוליטיות מובהקות.
"לא הגעתי להתגונן, אלא לטעון לביטול ההלכה המשורשרת שמקורה בהלכת דרעי–פנחסי, שלשיטתנו חורגת מסמכות בית המשפט. אף בעניינים אחרים, כאשר הונחו מאות עמודים בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, נקבע כי יש קושי בהליך. כאן, לעומת זאת, אין תשתית עובדתית של ממש. ממילא, אין הליך תקין להדחת שר, ואנו דנים בהדחה לאחר צו על תנאי – ללא סמכות, ללא עובדות וללא בסיס דיוני.
15+"משמעות קבלת טענות ההדחה איננה אכיפת דין מנהלי לגיטימי, אלא הכפפה פוליטית-אידיאולוגית של שר ללשכת היועצת המשפטית לממשלה: די בכך שהחלטותיו אינן נושאות חן בעיניה כדי להצדיק הדחה. תוצאה כזו פוגעת לא רק בבוחריו של השר, אלא בעקרון הייצוג הדמוקרטי של כלל השרים, ומייצרת תקדים מסוכן שבו שיקול דעת פוליטי מוכרע מחוץ לזירה הנבחרת".
דברי העותרים
לאחר הפסקה של כארבעים דקות, החלו טיעוני העותרים. לדבריהם, השר בן גביר, קיצוני ופועל לפוליטיזציה של המשטרה. השופטים הקשו שוב ושוב על דברי העותרים ואמרו כי קיים קושי גדול מאוד לפסול שר מכהן, משום שהוא נבחר על ידי ציבור בוחרים גדול. פיטוריו – הם פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר.
כמו כן, השוטפים מתחו ביקורת על נציגת היועצת המשפטית לממשלה, על עצם הבסיס העובדתי לעתירה. לדבריהם, הרשימה שהוגשה כוללת שורת פעולות של השר הנתונות במחלוקת, מבלי שאף ערכאה שיפוטית בחנה אותן עד כה – ומשכך, אין זה מתפקידה של בג"ץ לשמש כערכאה ראשונה לבירור העובדות.
15+השופט נועם סולברג: "קיים קושי מסוים, אנחנו מאוד מקפידים בזכות הבחירה במה שקשור לבחור ולהיבחר לכנסת. אנחנו מניחים בלמים גדולים בקשר להתערבות שלנו בעניין בחירת חברי כנסת. איתמר בן גביר, עבר את המכשול גם פה וגם בכנסת. אבל הבוחרים בסופו רוצים שהאנשים האלה לא יהיו רק סטטיסטים בכנסת,
הם רוצים שהאנשים האלה יהיו שרים, שידם תופקד מלאכה, שיתוו מדיניות. ואני מתקשה על כל פנים בפער בין חוזק הרב שאנחנו מגנים על הזכות להיבחר ולבחור כשמדובר בחבר הכנסת, וקצת שוכחים מהזכות הבסיסית שאנחנו מגיעים לטפל בתפקוד כזה או אחר של שר בממשלה".
השופט יחיאל הוסיף: "נכון שחבר כנסת זה דבר אחד ושר זה דבר אחר. אבל אם נפסול חבר כנסת מלהיות שר בגלל אידיאולוגיה והאמירות שלו, שהם חלק מהמצע שלו – לא ברור לי שזה אפשרי. אי אפשר לקחת ממישהו שעמדה שלו מסוימת היא לגיטימית להיבחר לכנסת, רק בגלל שהוא מביע אותה עמדה שוב ושוב, שהוא לא יכול להיות שר.
15+"נעזוב את העובדות כרגע, בעיקרון. יש חבר כנסת עם עמדות קיצוניות, לא בן גביר, אחד אחר. והוא עבר את המשוכה של לגיטימיות כזו או אחרת, ועכשיו הוא מצליח. יש לו מספיק חברי כנסת שצריך אותו לקואליציה. והוא עכשיו בכל מקום יחזור על העמדות האלה, הקיצוניות. האם הייתי חושב שבגלל העמדות האלה אפשר להיות שר?".
15+במקביל, השופטת יעל וילנר מתחה ביקורת על עמדת באי כוח הממשלה, לאחר שטענו כי גם אם כלל הטענות נגד בן גביר נכונות – אין מקום לחייב את ראש הממשלה לפטר את השר, ושלחה רמז לגבי החלטתה להמשך: "יש לי מה לומר על זה", הבהירה וילנר.
נציגת היועמ"שית המשיכה לטעון, והביאה דוגמא מעוררת תהיות, לדבריה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא הנחייתו למנוע הפגנה בעד ארגון הטרור חמאס: "להגיד שבהנחייתו לא יפגינו בהפגנה של הזדהות עם חמאס. ההפגנה של הזדהות עם חמאס שהשר מדבר עליה היא ההפגנה נגד המלחמה. הנה תפיסה פוליטית נכנסת
זו התערבות בתוכן של ההפגנות. חוסר ההבנה של הפרדה בין פוליטיקה הוא בעומק הדברים".
15+השופט מינץ המשיך להקשות על נציגת היועמ"שית: "הצגתם התבטאויות של השר כהתערבות, אבל הוגש לנו שגם שרים קודמים עשו דברים דומים".
השופט גרוסקופף: "הכנסתם לרשימה את מדיניות השר לגבי הר הבית, מה זה קשור לעצמאות המשטרה?! שר יכול להבע מדיניות אפילו בניגוד לראש הממשלה. מה זה קשור לעצמאת המשטרה למען השם?! זה עניין שבין ראש הממשלה לבין הר אם הם מתואמים או לא. אין פה עניין של עצמאות".
נצגת היועמ"שית השיבה: "השר בעצם אומר מה העמדה הפוליטית שלו והמשטרה מבינה שצריך ליישם".
השופטת וילנר: "מה שר אסור שתהיה לו עמדה פוליטית? נו באמת. אתם צריכים להראות אירועים קיצוניים שיצדקו"
15+השופט שטיין לנציגת היועמשית: "אין בשום מדינה בעולם מנגנון שמאפשר לבית המשפט להדיח שר מתפקידו. הדחת שר על ידי בית המשפט הוא צעד קיצוני ביותר, שלא קיים בעולם ויש להימנע ממנו כל אימת שאפשר".
השופטת וילנר המשיכה בקו התקיף והמוחלט שלה נגד השר: "אני חייבת לומר, כפי שאמרה הפרקליטות, אנחנו לא בפאזה של אמון הציבור. אמון הציבור היה בפרשת דרעי פנחסי. אנחנו בפאזה אחרת, לפי דעתי, הרבה יותר חמורה מאמון הציבור. זו פגיעה חמורה בשלטון החוק, בדמוקרטיה. אמון הציבור פה, הלוואי שזה היה רק זה במקרה הזה. השאלה אם זה כך, והשאלה מה עושים".
