בדיוק היום לפני עשר שנים נשא מי שהיה אז סגן הרמטכ"ל והיום ראש מפלגה פוליטית גדולה, יאיר גולן, את אחד מנאומיו הזכורים, במהלך טקס זיכרון במכון משואה בתל יצחק. "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה", אמר, "הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 או 90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב- 2016. הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר. אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים".
גולן הוסיף כי "אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההתדרדרות המוסרית. למעשה, יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש", סיכם גולן בעודו על מדי סגן הרמטכ"ל של צבא ההגנה לישראל.
מאז ועד היום, כעשור, סירב גולן להתנצל על דבריו ולהבהירם, למרות דרישות והפצרות ממנו לעשות כן מצד ארגוני ניצולים ונפגעי פעולת איבה. גם בדרג הצבאי שמעליו נמנע מלנקוט בצעדים כלפיו, ולמעשה העדיפו להתעלם לגמרי מרחשי ליבו של ציבור גדול שהזדעזע עמוקות מהדברים ובמיוחד שאלה נאמרו בידי קצין בכיר מצמרת צה"ל.
6+הסיבה לכך פשוטה. רבים, אולי רבים מידי, מתוך אותם מערכות, מסכימים עם דבריו של גולן, ולא רק שאינם מזועזעים מהם אלא במידה מסוימת אף מסכימים איתם. זיכרון השואה הוא, לדידם, נורת אזהרה בוהקת שצריכה להילמד בכל האנושות כולה, כולל אצל בני עמם, שלא רק שעשויים, כחיזיון רחוק, לאמץ כמה משיטות המחשבה והפעולה של הנאצים בגרמניה, אלא ככל הנראה כבר אימצו אותם ופועלים לפיהם. בשנאת האחר. בשימוש מופקר ונקמני בנשק שהופקד בידם כשהחליטו להתגייס לצבא ההגנה לישראל. ובאידיאולוגיה יהודית שטופת שנאה כלפי עמים אחרים הדרים בישראל או סמוך אליה, שמפעם לפעם גם יוצאת לפועל בפעולות איבה יהודיות וצה"ליות.
ראשית יש לומר את המובן מאליו. דבריו של גולן היו אז ונותרו היום הבלים מוחלטים. שקר וכזב שאין להם ולו קמצוץ של אמת. אלה דברים ציניים ומרושעים של אנשים, שלו ושל כמותו, שמשוכנעים שאין להם על מה להצטער או להתנצל כיוון שהם עדיין סבורים שדבריהם אמת אמיתה. וכי בתוכנו, כולל בקרב חיילינו, מפעפעת אידיאולוגיה רוויית שנאה כפי שהיה אצל הנאצים בשנות השלושים כלפי היהודים שחיו באירופה ובעולם כולו.
6+זה כמעט לא יאומן אבל בתוכנו חיים אנשים שגדלים בעצמם על אדני השנאה, שנאה כלפי עמם, בחשבם שהמניע המרכזי של אנשי ימין או חובשי כיפה, שלפעמים מגלים חוסר סבלנות כלפי אנשי האיסלם הרדיקלי, המעוניינים בטבח והרג של יהודים, הוא שנאת ערבים, גזענות מובנית או תחושת עליונות יהודית שלא הייתה ולא נבראה. בעולמם הפנימי המעוות אין טרור איסלמי, אין מלחמת דת, ואין שום קשר בין הסיבה – קריאתם לכיבוש מחדש של ארץ ישראל בידי האיסלם, כולל המקומות הקדושים, ורצח חפים מפשע רק בשל היותם יהודים מתוך אידיאוגיה דתית רצחנית וקיצונית, לבין רצונם של יהודים, במיוחד בנקודות החיכוך, להגן על עצמם מפניהם, לפעמים תוך נטילת החוק לידיהם בשל אוזלת ידה של המערכת שעיניה טחה מלראות את המציאות כפי שהיא.
6+יש אנשים, גם היום, ולא רק יאיר גולן או פעילי מפלגתו, שברגע שהם שומעים טענות על אונס מחבל בבית הכלא על ידי חיילים, לא מופרך אצלם שחיילי צה"ל אכן נהגו כך, ויש לטפל בהם ביד קשה כאחורי העבריינים. ואם יש דיווח באחד מכלי התקשורת הזרים, או טענות שנשמעות על ידי ארגונים אנטי ישראליים מובהקים, בכללם כלי תקשורת הנוהגים דרך קבע להוציא את דיבת הארץ ויושביה רעה באופן תמידי ועקבי, הם ממהרים לאמץ את הנרטיב השקרי והאנטישמי שהפיצו, ללא כל בדיקה או קשר למציאות.
6+האנשים האלה חיים בתוכנו. משרתים בתפקידים בכירים במדינתנו, לרבות בעמדות בכירות של קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות, וזאת בעודם משוכנעים כי חלק מלובשי המדים או נציגים פוליטיים מסוימים בממשלה ובכנסת, הם נאצים קטנים. פצצות מתקתקות. אנשים שטופי דת ומשיחיות אלימה, ממש כמו האויב שמסביב, שזוכה מצידם באופן מפתיע להבנה והכלה, ולא פעם קורבנות מובנת ומקובלת.
גם אחרי שחזרו עשרות חטופים שנשבו בידי צוררי הדור האחרון מארגון הטרור החמאס, והעידו באופן חד משמעי ובלתי משתמע לשני פנים, שאין חפים מפשע בעזה. וכל אחד ואחד מתושבי רצועת הטרור נגוע באותה אידיאולוגיה תאוות דם, בין באקטיביות כמו מתן מחסה, במודע ומתכוון, לרוצחים וכלי נשקם בביתם ובבתי הספר של ילדיהם, ובין אם בפאסיביות באימוץ התיאולוגיה הדתית הקטלנית בליבם ולפעמים בפיהם, מבחינתם הדברים ראויים התעלמות והיא לא מורידה כהוא זה מדעתם על בני עמם ועל שנאת הדם המפעמת בהם.
6+אבל האמת הפוכה לחלוטין. ואת האמת הזו יש לומר בקול רם וברור, במיוחד על ידי אלה שמחשבתם צלולה ובריאה, ורצון עז להישרדות ולהוקעת טרור ואלימות שוכנת אצלם- שהיהודים הדרים בארץ הקודש לא רק שלא נגועים בתהליכים מומצאים שהופכים אותם לאלימים וגזעניים, אלא דווקא בעלי אינסטינקטיים בריאים שמה לעשות, פשוט מעוניינים לשמור על כבודם וחייהם, ולא למות כפי שרוצים אלה המקיפים אותם, אותם נאצים אידיאולוגיים שמעוניינים בהשמדתם, גם בימינו אלה.
לאנשים האלה אין מקום בציבוריות הישראלית ובטח שלא בצמרת מערכת הביטחון, שאמורה בראש ובראשונה להגן על עם ישראל בארצו ולא לראות אותם כקלגסים מודרנים. בשבעה באוקטובר אותם אנשים לא זיהו את הסכנה המתקרבת, בין היתר מתוך אותה תפיסה. אותם אנשים מטיפים אז והיום לחלוקת הארץ לאותם רוצחים מתועבים, מתוך מחשבה מטורללת ומסוכנת שויתורים יביאו לשלום, והרכנת ראש תביא למציאת מכנה משותף והבנה הדדית. שלא מדובר באידיאולוגיה דתית אלא בויכוח על טריטוריה. שלא להרוג יהודים הם מחפשים אלא בהכרה לאומית על פיסת שטח אותה הם רואים כלשהם.
6+הם טעו אז, באוסלו, התנתקות, ובכל מהלך אחר בהיסטוריה בו ניסו לפתור את הבעיה באמצעות חלוקת הארץ, והם טועים גם היום, כשהם קוראים במקום להשמיד את המשטר הטרוריסטי באיראן, שהעמיד שעון עם ספירה לאחור להוצאה לפועל של השמדת ישראל, ומעדיפים לעדות עמם עסקים מאשר להכרית אותם ואת זכרם מהעולם הזה.
אם יש לקח מהיום הזה הנוגע לבני עמנו, הוא שאת אותם יהודים צריך להשבית. שאת התפיסה שלהם היא שצריכה להשמדה ומיגור. ושבחרה בריאה לא זקוקה שבקרב מקבלי ההחלטות בה יהיו כאלה שיחשבו שהראשונים בהם צריכים לטפל הם אותם אנשים שהעמידו אותם בראש מערכותיהם ואפשרו להם במשך שנים להיות אלה שמגדירים את האויב ואת מידת הטיפול בו. במקום לטפל בעצמם ובמניעיהם החולים. את הטיפול בהם, מיגור דעותיהם והרחקתם מצמתי קבלת ההחלטות היא היא קיום ההתחייבות הנצחית שעם ישראל נשבע לעצמו אחרי אירועי שנות השלושים וארבעים- לעולם לא עוד.
