לבנון וישראל יקיימו היום (שלישי) שיחות ישירות בבירת ארה"ב וושינגטון. הפגישה תתבצע בדרג השגרירים של שתי המדינות, יחיאל לייטר ונדא חמאדה-מועווד, הנמצאים בעיר ובנוכחותו של מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו. מדובר בשיחות ראשונות מסוגן מאז ההסכם שנחתם לאחר מבצע "דין וחשבון" בין ממשלת ישראל, לבנון וסוריה בשנת 1993.
4+הידיעה על קיום השיחות הטרידה את מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם שדחה את המשא ומתן ותיאר את השיחות כ"חסרות תועלת": מדובר ב"סדרה של ויתורים ללא תמורה שלא הביאו ללבנון שום הישגים. ההתנגדות דוחה משא ומתן עם הישות הישראלית. השיחות הללו חסרות תועלת ודורשות קונצנזוס לבנוני".
בריאיון טלוויזיוני קאסם פנה לממשלת לבנון: "ישראל מצהירה בבירור שמטרת השיחות הללו היא לפרק את חיזבאללה מנשקו. אם כך, איך אתם יכולים ללכת למשא ומתן שמטרתו כבר ברורה?. חיזבאללה לא ינוח, לא יעצור ולא ייכנע". כתבנו נועם אמיר הוסיף כי הערכות בישראל הן שחיזבאללה ינסה לפגוע בשיחות בין ישראל ללבנון באמצעות הגדלת היקף הירי.
4+כתבנו תמיר מורג פרסם את תוכניתו של השר לשעבר דרמר לחלוקת שטח לבנון לשלושה מרחבי פעילות ואחריות שונים:
- מרצועת הגבול ועד "הקו הצהוב": אזור זה, המשתרע כ-7-8 קילומטרים מהגבול עם ישראל (המכונה גם קו הנ"ט), יישאר תחת נוכחות קבועה וצפופה של צה"ל. הצבא יישאר בשטח זה עד להשלמת המשימה של פירוק מלא של ארגון חיזבאללה מכל נשקו באזור.
- בין הקו הצהוב לנהר הליטני: במרחב זה צה"ל ימשיך לפעול לטיהור השטח מנוכחות של פעילי ותשתיות חיזבאללה. המודל המוצע הוא הדרגתי: בכל תא שטח שבו תסתיים משימת הטיהור, כוחות צה"ל ייצאו וצבא לבנון ייכנס במקומם כדי לקחת אחריות ביטחונית.
- מצפון לנהר הליטני: באזור זה, האחריות על פירוז חיזבאללה מנשקו תוטל באופן בלעדי על צבא לבנון. קיימת הבנה ריאלית בדרג המדיני כי משימה זו ככל הנראה לא תושלם בעתיד הנראה לעין, אך בתמורה להכרה באחריותה זו, ממשלת לבנון תסכים להמשך הנוכחות הישראלית ברצועת הביטחון בדרום.
4+מורג הוסיף כי לצד הסדר הביניים המורכב, התוכנית כוללת ניסיון להניח על שולחן המשא ומתן גם "פיתיון" בדמות הסדר שלום סופי בין ישראל ללבנון. הסדר כזה ייצא לפועל רק לאחר שיושלם פירוק חיזבאללה מנשקו באופן מלא. השיחות הישירות בנושא בין נציגי ישראל ולבנון צפויות להתחיל מחר בוושינגטון, תחת חסות אמריקאית, כשהמטרה היא לבחון את ההיתכנות של מתווה דרמר בשטח.
לעומת זאת, בעיתון הלבנוני נידא'א אל-ווטן, המזוהה עם הממשלה המקומית, טענו כי שיחות על שלום אינן על הפרק: "המניעים המיידיים הם שמירה על ביטחון הגבול והצורך הפוליטי של ביירות להוכיח כי המדינה הלבנונית (ולא ארגוני טרור לדוגמת חיזבאללה) היא הסמכות בכל הסכם, ולא, לפחות לא בשלב זה, להכריז על שלום".
4+בינתיים, כתבנו אחיקם הימלפרב דיווח כי התקיפות הנמשכות בלבנון גורמות לציבור המקומי להבין את האמת על המצב הנוכחי: איראן השתמשה בלבנון ככלי שחמט, וכעת, כשהתקיפות על אדמת איראן פסקו אך בלבנון הן נמשכות בעוצמה, טהרן אינה מצליחה להגן על שלוחתה או לכלול אותה בהסכמים.
הימלפרב הוסיף כי הלחימה דחקה את הפליטים השיעים, תומכי חיזבאללה, לעבר אזורים דרוזיים, סוניים ונוצריים. התוצאה היא שפעולות כוחותינו מגיעות כעת גם למקומות שבאופן מסורתי לא הותקפו. בקרב הציבור הלבנוני מחלחל המיאוס וההבנה שלכל מקום שאליו מגיעים אנשי חיזבאללה, הם מביאים איתם את ההרס. האירוע הקשה שהתרחש השבוע בהר הלבנון ממחיש עד כמה גדול הזעם נגד הארגון בקרב הקהילה הנוצרית.
