בזמן שהציבור הישראלי תוהה לאן נעלמה הפצ"רית לשעבר, יפעת תומר ירושלמי, ומה עלה בגורלן של החקירות בפרשת "שדה תימן", החלטתי לצאת ולבדוק היכן הדברים עומדים. שלחתי שאילתא רשמית ומפורטת למשטרת ישראל, במטרה לקבל תשובות שקופות על נושאים המצויים בלב סדר היום הציבורי.
2+השאלות שהפנתי היו ישירות וברורות: ביקשתי לדעת מהו הסטטוס העדכני של חקירת פרשת שדה תימן; האם מבחינת המשטרה והפרקליטות החקירה הסתיימה? האם צפויים כתבי אישום, ואם כן – נגד מי ומתי?
בנוסף, הצפתי את השאלה המעסיקה רבים: האם הפצ"רית לשעבר תומר ירושלמי נמצאת כעת במעצר בית? ואם לא – באלו תנאים מגבילים היא מצויה ומכוח איזו החלטה?
2+לאחר שעות שבהן "ישבו על המדוכה" במשטרת ישראל, התקבלה תגובה לקונית ומקוממת. במשטרה בחרו שלא להשיב לגופם של דברים ושלחו אותי לכתובת הבאה: "אשר לשני האירועים בפנייתך – יש לפנות לפרקליטות".
כמתבקש, פניתי מיד לפרקליטות המדינה עם אותן השאלות בדיוק. התשובה שקיבלנו נראית כאילו נלקחה ממערכון של "קלאסיקה של ביזיון": "יש לפנות למשטרה", נמסר לי מהפרקליטות.
2+שקיפות? לא בבית ספרנו
הפינג-פונג המביש הזה בין שתי המערכות שאמורות להיות אמונות על אכיפת החוק והסדר במדינת ישראל, מעלה סימני שאלה קשים. כאשר המשטרה מפנה לפרקליטות והפרקליטות מחזירה למשטרה, נדמה כי מישהו מנסה למסמס את התשובות ולהסתיר מהציבור את המתרחש בחדרי החקירות.
האם מדובר ברשלנות, או שמא בשיטה מכוונת של "מערכות עקיפת החוק"? בישראל של שנת 2026, כך נראה, התשובות לשאלות הבוערות ביותר נותרות תלויות באוויר, בין מסדרונות הביורוקרטיה להתחמקות מאחריות. נמשיך לעקוב ולדרוש תשובות – גם אם המערכת תמשיך לנסות ולגלגל אותנו מאחד לשני.
