לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה שהחל הערב (שני), חשף מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה ע"ש הנשיא חיים הרצוג סיפור משפחתי יוצא דופן על אם ובת שבחרו לא רק לשרוד את אימי המלחמה, אלא להילחם באופן פעיל בשורות המחתרת היהודית בצרפת. סיפורן של אריאן (שרה) קנוט ובתה בטי (אליזבט) לזרוס הוא עדות נדירה לעוצמה, אומץ ונחישות שחצו דורות והתגלו במציאות הקשה ביותר, תוך נטילת סיכון יומיומי למען הצלת אחרים.
אריאן קנוט הייתה משוררת וסופרת שחיה בפריז ובחרה להתגייר מתוך הזדהות עמוקה עם העולם היהודי ומאבקו עם עליית הנאצים לשלטון, היא שינתה את מסלול חייה והצטרפה לקבוצת המייסדים של "הצבא היהודי" (AJ) – ארגון מחתרתי ציוני שפעל לצד המחתרת הצרפתית כמפקדת התא המחתרתי בטולוז, אריאן הובילה מבצעים להצלת מאות ילדים יהודים ממחנות ההשמדה, איסוף מודיעין קריטי והברחת נשק היא אף הקימה רשת להברחת ילדים ברכבות, ודרכה הבריחה את שלושת ילדיה לשוויץ הבטוחה, אך היא עצמה בחרה להישאר ולהילחם.
לצידה של אריאן פעלה בתה, בטי לזרוס, שהצטרפה למחתרת כבר בגיל 15 למרות האפשרות לחיות חיים בטוחים בשוויץ לצד אביה ואחיה, בטי בחרה להישאר בצרפת הכבושה ולהפוך לחוליה מבצעית משמעותית בשל גילה הצעיר היא לא עוררה חשד, מה שאפשר לה להעביר נשק והודעות מודיעין בין גורמים חשאיים וללוות יהודים במשימות הצלה מסוכנות אל הגבול השוויצרי.
ביוני 1944, לאחר עשרות מבצעים מוצלחים, נרצחה אריאן על ידי אנשי מיליציה צרפתים ששיתפו פעולה עם הנאצים. אך למרות האובדן הכבד, בטי לא הפסיקה את פעילותה והמשיכה להעביר נשק וחומרי נפץ ללוחמי הרזיסטנס במהלך הקרבות לשחרור פריז גם לאחר סיום המלחמה המשיכה בטי בפעילות ציונית באירופה, ובהמשך עלתה לישראל והקימה את משפחתה בבאר שבע. סיפורן, כפי שמציינת אוצרת המוזיאון ד"ר תמר קטקו, אינו רק סיפור על גבורה של יחידים, אלא תיעוד של שתי לוחמות שפעלו שכם אל שכם והפכו לדמויות מופת של הקרבה ומחויבות.
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
