עם חזרתו של נתב"ג לשגרה מלאה, גם מערך הדיוטי פרי שב לפעילות. החל מאתמול (ראשון) נפתחה האפשרות לאיסוף חבילות שנשמרו בשירות "פטור ושמור" במהלך ימי המלחמה, והנוסעים החלו לקבל הודעות SMS הקוראות להם להגיע לנמל התעופה ולאסוף את רכישותיהם.

אלא שעבור נוסעים רבים, הבשורה המשמחת הפכה מהר מאוד לנטל בירוקרטי. הבעיה המרכזית נעוצה בהנחיות המכס, הקובעות כי רק האדם שטס בפועל רשאי לאסוף את החבילה. המשמעות היא שלא ניתן להשתמש בייפוי כוח, גם לא עבור קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
כך למשל אחד מרבי מקרים מ', בן 70 המתגורר בצפת תחת אש, חזר לאחרונה מחופשה עם בת זוגו. כעת הוא נדרש לנסוע כשעתיים לכל כיוון, באזורים מאוימים, רק כדי לאסוף את חבילתו. זאת בזמן שבתו, המתגוררת במרכז הארץ, מוכנה לאסוף את החבילה עבורו עם ייפוי כוח כחוק – אך נענית בסירוב.

הטרטור הזה נראה לרבים חסר היגיון, במיוחד לאור המצב הביטחוני המורכב. נראה כי בכל כלל צריכים להיות חריגים, וישנו צורך דחוף להתחשב בנוסעים מבוגרים או כאלו המתגוררים באזורי לחימה. פתרונות אפשריים כמו משלוח עד הבית, העברת החבילות לנקודות איסוף בצפון ובדרום, או אישור ייפוי כוח במקרים חריגים, עשויים להקל משמעותית על הלקוחות.
במענה לפנייתנו, נמסר מהדיוטי פרי כי לרשות הנוסעים עומד חודש ימים לאיסוף החבילה, זמן שלטענתם מספיק לכולם. עם זאת, התשובה הזו אינה נותנת מענה לקושי הפיזי והביטחוני של הנוסעים, ומעלה תהייה נוספת: האם נכון להשאיר מוצרי מזון הממתינים בחבילות חודש נוסף במחסנים?

לסיכום, נראה כי בעוד השמיים נפתחו והדיוטי פרי חזר לעבוד, הנהלים נותרו נוקשים ומנותקים מהמציאות הישראלית של השנה האחרונה. בעידן שבו ניתן לבצע כמעט כל פעולה מרחוק, מצופה מהמכס ומהנהלת הדיוטי פרי למצוא פתרון יצירתי ואנושי לנוסעים שפשוט רוצים לקבל את מה ששילמו עליו, בלי לסכן את חייהם בדרכים.
