המיתוס סביב דמותו של טד באנדי כ"רוצח הכריזמטי" מקבל תפנית אפלה ומטרידה עוד יותר בעקבות חשיפה של בני משפחתה של לורה אן איימי, שנרצחה על ידו בשנת 1974 ביוטה. בראיונות חדשים, חושפים בני המשפחה כי באנדי החל לעקוב אחרי לורה שבועות לפני הרצח. הוא הופיע בבית הספר שלה, שם הציג את עצמו בפני תלמידים אחרים כחבר שלה, כך פורסם ב"ניו יורק פוסט".
6+החשיפה הזו משנה את הנרטיב ההיסטורי לגבי באנדי. היא מוכיחה כי הוא פעל בשיטתיות של צייד. הוא השתמש במראהו המטעה כדי להרדים את ערנות הסביבה ולבודד את הקורבן עוד לפני רגע החטיפה הגורלי.
לורה אן איימי נעלמה בערב ליל כל הקדושים לאחר שיצאה ממסיבה, אך הפרטים החדשים מראים כי גורלה נחתם זמן רב לפני כן. עדי ראייה שזיהו את באנדי בדיעבד סיפרו למשפחה כי הוא נראה מספר פעמים בחניית בית הספר ובמסדרונות. הוא השתמש בשם בדוי והצליח לשכנע חלק מחבריה של לורה כי הוא אדם קרוב אליה.
6+היכולת של באנדי להיטמע בסביבה של בני נוער, למרות שהיה בשנות ה-20 המאוחרות לחייו, מעידה על רמת התחכום והתעוזה שלו. הוא ניצל את האמון הבסיסי של תלמידי בית הספר כדי לאסוף מידע על לוחות הזמנים והרגלי התנועה של לורה.
התנהלות זו מסבירה מדוע קורבנותיו של באנדי חשו לעיתים בנוח להיענות לבקשות העזרה שלו. הוא לא היה זר מוחלט שקפץ מהצללים. הוא הפך את עצמו לדמות מוכרת למחצה מהמרחב הציבורי של הקורבן.
6+בני המשפחה מציינים כי לורה עצמה סיפרה בימים שלפני היעלמותה על תחושה שהיא נעקבת. איש לא תיאר לעצמו באותו זמן כי מדובר ברוצח סדרתי שמתכנן את מותה בקור רוח. השימוש בזהות של "חבר" אפשר לבאנדי להתקרב אליה פיזית ללא חשש, מה שהפך את החטיפה הסופית לפעולה פשוטה עבורו.
החשיפה הנוכחית מגיעה כחלק מניסיון של משפחות הקורבנות להחזיר את המיקוד מהרוצח אל הנשים שחייהן נגדעו. לאורך שנים, התקשורת והקולנוע התמקדו באישיותו של באנדי וביכולת שלו להטעות את רשויות החוק.
6+בני משפחת איימי מבקשים להדגיש את האכזריות המחושבת שהופנתה כלפי נערה צעירה. הגילוי על נוכחותו בבית הספר מוסיף רובד של אימה למחשבה על רגעיה האחרונים של לורה. היא הבינה ברגע האמת כי האדם שחטף אותה הוא אותו אדם שהיא ראתה בסביבתה המוגנת ביותר.
הפרטים החדשים בתיק לורה אן איימי עשויים לפתוח מחדש דיונים בתיקים אחרים של באנדי שנותרו ללא פתרון מלא. חוקרים ופרופילאים פליליים בוחנים כעת מחדש דפוסים דומים. הם בודקים האם דפוס ה"התחזות למקורב" היה נפוץ גם במקרים נוספים של היעלמויות בוושינגטון, אורגון ופלורידה.
6+המקרה של לורה מוכיח כי באנדי היה מוכן להשקיע זמן ומשאבים משמעותיים בכל קורבן בנפרד. העובדה הזו הופכת את דמותו למפחידה הרבה יותר מהדימוי של "הרוצח המזדמן" שנוצר לו לאורך השנים בתרבות הפופולרית.
הגילויים הללו מעסיקים כעת גם מומחים להתנהגות פלילית המנסים להבין את עומק הפסיכופתיה של באנדי. העובדה שהוא בנה לעצמו זהות מזויפת בתוך קהילה סגורה כמו בית ספר תיכון מראה על חוסר פחד מוחלט מהיתפסות. הוא פעל לאור יום, במקומות הומי אדם, תוך שהוא מסתמך על הביטחון העצמי המופרז שלו ועל המראה הנורמטיבי שלו.
6+המידע החדש מחזק את הטענה שבאנדי היה הרבה יותר מסוכן מכפי שהמשטרה העריכה בזמנו. הוא לא רק חיפש הזדמנויות, הוא יצר אותן באמצעות הנדסה חברתית פרימיטיבית אך יעילה.
עבור משפחת איימי, החשיפה היא סגירת מעגל כואבת. הם מקווים שהמידע החדש יסייע לאנשים להבין שרוצחים סדרתיים הם לא תמיד דמויות שוליים מנודות. לפעמים הם האנשים שמחייכים אליך במסדרון או מציגים את עצמם כחברים של מישהו שאתה מכיר. המורשת של לורה אן איימי הופכת כעת לתמרור אזהרה היסטורי. הצדק עבורה אולי נעשה עם הוצאתו להורג של באנדי, אך האמת המלאה על סבלה ועל התחכום של רוצחה ממשיכה לצאת לאור רק עכשיו.
