הדרמה הדיפלומטית בפקיסטן הגיעה היום (ראשון) לנקודת רתיחה. המשלחת האמריקנית בראשות ג'יי.די ואנס סיימה את חלקה בשיחות והמריאה חזרה לוושינגטון. דקות לאחר העזיבה, מיהרו נציגי טהרן להוציא הצהרות המדגישות כי הם "לא פוצצו את המשא ומתן" וכי הכדור נמצא כעת בידיים אמריקניות, כך דווח ב"וושינגטון פוסט".
6+הנשיא טראמפ, בנאום תוקפני מחוץ לבית הלבן, הבהיר כי הוא אינו קונה את ה"הצגה" האיראנית. עבור טראמפ, הנכונות האיראנית להמשיך לדבר היא הוכחה לכך שהם נמצאים על סף קריסה. הוא רואה בכל דקה נוספת של משא ומתן פרס לטרור, המאפשר להם להמשיך להעשיר אורניום בחסות הערפל הדיפלומטי.
גורמים במשלחת האיראנית באיסלמבאד מסרו לכלי התקשורת כי הם הציעו "גמישות חסרת תקדים". לטענתם, הם נתקלו בחומה אמריקנית בצורה. הם מוסיפים כי ארה"ב הציבה אולטימטום שמשמעותו כניעה מוחלטת, ועזבה את השולחן רגע לפני פריצת דרך.
6+בממשל טראמפ מגדירים את האמירות הללו כ"פייק ניוז" דיפלומטי. מבחינת ואנס, איראן ניסתה להשתמש בשיחות כדי להסיר סנקציות מבלי לתת תמורה ממשית בגרעין. עזיבתו המוקדמת נועדה להעביר מסר חד: ארה"ב לא תהיה בת ערובה של שיחות סרק. הצנטריפוגות בנתנז ממשיכות להסתובב, ולכן הדיבורים נפסקו.
התמרון האיראני להשארת הדלת פתוחה מביס את הדמוקרטים דה-פקטו במגרש הפנימי בארה"ב. בכירי המפלגה הדמוקרטית קוראים לטראמפ "לתת צ'אנס לשלום" ולחזור לפקיסטן. הציבור האמריקני, לעומת זאת, רואה מנהיגות שלא מפחדת לקום מהשולחן כשמנסים לרמות אותה.
6+טראמפ מצליח לצייר את הגישה הדיפלומטית הישנה כנאיבית ומסוכנת. זו הגישה שאפשרה לאיראן להתחמש במשך עשורים. הצהרתו "לא משנה לי אם תהיה עסקה" היא למעשה הכרזה על סוף עידן הדיפלומטיה הקלאסית מול ציר הרשע. הגישה של הבית הלבן משקפת שינוי פרדיגמה ביחסי החוץ של ארה"ב. טראמפ אינו רואה בהסכם חתום את חזות הכל. הוא פועל מתוך הנחה כי הישגים צבאיים וכלכליים בשטח מדברים חזק יותר מכל נייר רשמי.
מבחינת הנשיא, השמדת יכולות ייצור הנפט של איראן וסיכול העברת אמל"ח הם הישגים שכבר "בוצעו", ולכן הצורך הדיפלומטי בהכרה איראנית פחת משמעותית. ואנס הבהיר למתווכים הסינים והפקיסטנים כי ארה"ב לא תשלם במטבע קשה עבור "הבטחות על קרח" מפי האיראנים.
6+המבוכה הדמוקרטית גוברת לנוכח העובדה שהאיראנים אכן נראים לחוצים יותר מאי פעם. הניסיון של טהרן להחזיק את המשלחת האמריקנית בחדר הדיונים מוכיח כי הסנקציות והתקיפות פגעו בנקודות הרגישות ביותר של המשטר.
הדמוקרטים, שהטיפו לאורך שנים כי "רק הסכם יביא שקט", נאלצים לצפות מהצד בטראמפ שמשיג תוצאות דרך כוחנות. הם מזהירים מפני "טעות חישוב" שתוביל למלחמה גרעינית, אך הנרטיב הזה מתקשה לתפוס אחיזה מול המציאות שבה איראן היא זו שמתחננת להמשך השיחות.
6+פקיסטן וסין מנסות להחזיר את הצדדים לדיון, אך המציאות בשטח מעידה על הסלמה קרובה. הפסקת האש הזמנית עומדת לפוג. באיראן מבינים כי ללא "נייר חתום", חיל האוויר האמריקני עשוי לחדש את תקיפותיו על מתקני הנפט והגרעין בתוך שעות. חוסר הוודאות הזה מכה בבורסות העולם. טראמפ מהמר על כך שהלחץ הצבאי ישיג את מה ש-21 שעות של שיחות לא הצליחו. הוא מכוון לפירוק היכולות של איראן לאיים על הסדר העולמי, עם או בלי הסכם רשמי.
המומחים הפיננסיים מזהירים כי כישלון הדיפלומטיה עשוי להזניק את מחירי הנפט לרמות שישתקו את הכלכלה הגלובלית. טראמפ מצידו משדר ביטחון כי "אמריקה ראשונה" ותוכל לעמוד בזעזועים הללו בזכות הפקת אנרגיה עצמית מוגברת. זהו הימור פוליטי וכלכלי בדרגה הגבוהה ביותר: טראמפ מציב את כל הקופה על השולחן, משוכנע שהאיראנים ימצמצו ראשונים תחת איום ההשמדה הכלכלית והצבאית המרחף מעליהם.
6+במקביל, מגיש "הפרטיוטים" ינון מגל פרסם כי הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הנחה את צה"ל להיערך לאפשרות של חידוש הלחימה מול איראן בטווח זמן מיידי, זאת על רקע פיצוץ המשא ומתן בין וושינגטון לטהרן באיסלמבאד.
ההוראה לעבור למתכונת כוננות מוגברת משקפת את ההבנה בירושלים כי קריסת הערוץ הדיפלומטי מעלה משמעותית את הסבירות להסלמה צבאית רחבה. בשלב זה, במערכת הביטחון מבהירים כי טרם התקבלה החלטה על יציאה לפעולה התקפית, אך כלל המערכים הונחו לשמור על מוכנות מבצעית מלאה לכל תרחיש.
