הניסיון האמריקני-ישראלי לנטרל את איום הגרעין האיראני באמצעות כוח אווירי בלבד נתקל במכשולים משמעותיים, כשאיראן הצליחה לשמר את ליבת היכולות שלה למרות גלי תקיפה בלתי פוסקים. על פי גורמים ומומחים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל", האסטרטגיה האיראנית של ביצור מתקנים בעומק האדמה הוכיחה את עצמה כעמידה מול פצצות חודרות הבונקרים העוצמתיות ביותר.

ישראל הצליחה לפגוע במדענים מובילים וביכולות ה"חימוש" – התהליך המורכב של הפיכת חומר בקיע לראש נפץ קרבי. מנגד, הנכס האסטרטגי המרכזי בדמות מלאי האורניום המועשר נותר כמעט ללא פגע, עובדה המשאירה את וושינגטון מול דילמה מדינית ומבצעית מורכבת מאי פעם.
במהלך חמשת השבועות האחרונים של הלחימה, התקיים פיצול משימות ברור בין הכוחות האמריקניים לישראליים. צבא ארצות הברית התמקד בעיקר בהשמדת מאגרי הטילים, המשגרים ונכסים צבאיים קונבנציונליים של איראן. המטרה הייתה להפוך תקיפה עתידית על מתקני הגרעין לפחות מסוכנת ויקרה.

ישראל ריכזה את מאמציה ישירות בליבת תוכנית הגרעין. חיל האוויר הישראלי תקף שורה של מעבדות ומתקני מחקר, כולל בניין במתקן הצבאי בפרצ'ין שבו בוצעו ניסויים בחומרי נפץ גבוהים הקשורים לנשק גרעיני. הושמדו אתרים באוניברסיטאות ומתקנים מחוץ לטהרן ששימשו למחקר נשק, וישראל אף שבה לפגוע באופן ממוקד במדעני גרעין איראנים.
למרות הנזק הממשי למעבדות וליכולת ייצור חומרי הגלם, איראן מחזיקה עדיין במרכיבים החיוניים ביותר לפריצה גרעינית. המאמר חושף כי טהרן שמרה על מלאי של כמעט 1,000 פאונד (כ-450 ק"ג) של אורניום המועשר כמעט לרמה צבאית.

מחצית מהחומר הזה מוטמן בתוך כספות מיוחדות במנהרות עמוקות תחת אתר הגרעין באיספהאן. איראן מפעילה קומפלקס מנהרות מבוצר ב"הר המכוש" סמוך לנתנז.
האתר מוגן עמוק כל כך באדמה עד שהוא נמצא מחוץ להישג ידם של כלי הנשק האמריקניים העוצמתיים ביותר, כולל פצצות ה-MOP הכבדות. קיים אתר העשרה תת-קרקעי נוסף באיספהאן עליו הצהירה איראן ביוני האחרון. האתר מעולם לא עבר פיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית וייתכן כי הוא עדיין פעיל.

המומחה דייוויד אולברייט, מפקח נשק לשעבר, הסביר בדיווח כי הנזק הישראלי התמקד ביצירת "צווארי בקבוק" בתהליך החימוש הממושך. האורניום עצמו נותר קלף המיקוח המרכזי של טהרן. אריק ברואר, בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי, הדגיש כי איראן לא תוותר על הנכסים הללו בקלות.
דרישותיה בשיחות הבאות יהיו גבוהות בהרבה מכפי שהיו בעבר. אי-הוודאות המרכזית כעת היא רמת הנזק שנגרמה ליכולת ה"חימוש". עיבוד המתכת לאורניום ובניית רכיבי ראש הנפץ דורשים מדענים מנוסים ומתקנים מיוחדים שייתכן ונפגעו. המודיעין האמריקני והישראלי מתקשה לקבוע זאת בוודאות מלאה נוכח המיקום העמוק של האתרים התת-קרקעיים.

במישור הדיפלומטי, סגן הנשיא ג'יי.די ואנס אישר כי השיחות באיסלאמבאד קרסו. איראן סירבה להתחייב להפסקת פיתוח הנשק הגרעיני בעתיד. הנשיא טראמפ שקל בעבר מבצע צבאי חסר תקדים לתפיסה והחרמה של מלאי האורניום בכוח. הוא עומד כעת על דרישתו ל"אפס העשרה" באיראן.
בשיחות קודמות איראן הציעה לדלל את רמת ההעשרה מ-60% ל-20%. ממשל טראמפ מבהיר כי מדובר בקו אדום וכי טהרן תצטרך לקבל אורניום מועשר ממקורות חיצוניים בלבד. האיראנים מבינים שתוכנית הגרעין שלהם שרדה את ההתקפה הקשה ביותר. המשא ומתן הופך לזירה של סחיטה מדינית. כל צד מנסה למנף את הישגיו או את הישרדותו כדי להכתיב את תנאי ההסכם הבא.
