סמ"ר טובאל יוסף ליפשיץ הי"ד, בן 20 מבית שאן, נפל במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון. בריאיון היום (שישי) ליונתן וויס, שיתפו אחיו שילה ואחותו בסיפורים על לוחם שהיה שילוב נדיר של עולם התורה, רוח הלחימה וצניעות.
"טובאל אחי היה באמת הכל מהכל", מספר אחיו שילה. "הייתם רואים פה מגוון של אנשים – עם כיפה, בלי כיפה, ציצית, עגיל, קעקוע. הוא באמת היה מסוג האנשים שיכול היה להיות גם בשיעור תורה וגם ללכת למסיבה ולהדריך. הוא הצליח לחיות כל רגע ורגע בחייו".
"או גולני או כלום"
טובאל המשיך את דרכם של אביו ואחיו ששירתו בחטיבת גולני. שילה סיפר כי טובאל סירב להצעות מיחידות אחרות: "הציעו לו כל כך הרבה דברים, אמרו לו 'בוא, רק תגיע'. הוא אמר: 'לא, אני או גולני או כלום. אתה לא רוצה אותי? שים אותי בכלא, הכל בסדר'. הוא רצה את החטיבה החומה בכל מחיר".

מפקדיו וחבריו של טובאל העידו עליו שתמיד היה ראשון לכל משימה. "הוא היה הראשון להסתער, הראשון לשטוף כלים, הראשון לשמור", נזכר שילה. על תעודת ההצטיינות שקיבל לאחר הלחימה בעזה, מספרים בני המשפחה כי קיבל אותה בביטול: "זו הייתה חתיכת נייר מבחינתו. הוא לא התרגש ממנה כמו שאנחנו התרגשנו".
אחותו הוסיפה: "טובאל אף פעם לא היה איש של חזה נפוח ו'אני ואני ואני'. היה משהו בצניעות ובשקט שלו של 'זה מה שאני צריך וזה מה שאני עושה'. הוא הגיש לנו את התעודה בכזו נונשלנטיות".
השיחה האחרונה: "יש פה עוד עבודה לתת"
הקשר האחרון של טובאל עם משפחתו היה קצר אבל משמעותי. שילה לא דיבר עם טובאל מאז פורים, הפעם האחרונה שבה המשפחה הייתה יחד. אחותו מספרת על שיחה קצרה שקיימה איתו לפני כשבוע וחצי: "השאלה הראשונה שלי הייתה 'טובאל, איך אתה?'. הוא ענה לי: 'דודה, הכל בסדר, יש לנו משימה. יש פה עוד עבודה לתת'. אלו היו המילים האחרונות ששמעתי".

בשנה האחרונה התחזק טובאל מבחינה דתית, ובני המשפחה מציינים במיוחד את הציצית שלא הסיר. "טובאל יצא לקרב עם ציצית ונפל בקרב עם ציצית", מספרת אחותו. "הוא היה גאה ללבוש אותה ושיכנע גם חיילים אחרים לנסות ולשים ציצית. הוא היה הדבק שלנו שמחבר את הכל".
מורשת של נתינה: "קודם האחר, אחר כך אני"
גם לאחר מותו, המשיך טובאל בדרכו של נתינה כאשר משפחתו החליטה לתרום את איבריו בבית החולים פוריה. "כמו שטובאל היה בחייו, כך הוא גם היה במותו", מסביר שילה. "קודם כל האחר, אחר כך אני. הוא תמיד דאג לאחר ושם את עצמו אחרון".

בני המשפחה רצו להעביר מסר של חיזוק לעם ישראל וללוחמינו: "אל תעצרו, אל תאבדו תקווה. תחיו חיים מלאי משמעות ותעשו מעשים טובים. טובאל ראה רק טוב, תמצאו בכל יום נקודה אחת של אור. לכל חיילי צה"ל בכל החזיתות – תחזרו הביתה בריאים ושלמים, אנחנו מחכים לכם".
