לאחר הביקורת על האישור של בג"ץ להפגין בתל אביב, קבע היום (שישי) בית המשפט העליון כי על המדינה לגבש מדיניות "מאזנת" שתבטיח את המשך קיום הפגנות השמאל. בהחלטה שמעוררת תהיות לגבי סדרי העדיפויות הביטחוניים, הורו השופטים לאפשר כבר מחר את המחאות בחיפה ובתל אביב, תוך שהם מסתמכים על פתרונות מיגון יצירתיים המותאמים לצורכי המפגינים.
3+הדיון בבג"ץ עסק עתירות שחשפו את האבסורד המקומם: בעוד הכותל המערבי נותר סגור במהלך מבצע 'שאגת הארי', בכיכר הבימה אושרו הפגנות המוניות תחת התירוץ המגוחך של "פיקוח נפש". למרות העתירות שדרשו להשוות את התנאים ולאפשר תפילה כפי שמאפשרים הפגנה, נראה כי בית המשפט בחר להתמקד דווקא בהסדרת "זכויות המפגין" על פני ביטחון הציבור.
ההחלטה המופקרת: בג"ץ דן באישור להפגין בזמן שתפילות נאסרו
כאמור, בהחלטתו היום, קבע בית המשפט כי המדינה טרם גיבשה מדיניות התגוננות המאזנת כראוי בין צורכי הביטחון לבין חופש ההפגנה וחופש הדת והפולחן. כפתרון זמני למוצאי שבת הקרובה, הורה ההרכב כי בהיעדר התרעה קונקרטית, יש לאפשר הפגנה במרכז חורב בחיפה בהיקף של לפחות 150 איש. בכיכר הבימה בתל אביב, תותר הפגנה במספר שלא יפחת מהמכסה המאושרת על ידי פיקוד העורף, תוך התחשבות במרחב המוגן המשמעותי המצוי בחניון המקום.
3+השופטים הבהירו כי חריגה מהמספרים שנקבעו תהיה נתונה לשיקול דעתו של מפקד המשטרה בשטח, בהתאם להערכת הסיכון למפגינים ולסדר הציבורי. מובהר בהחלטה כי חריגה שכזו אינה מחייבת בהכרח את פיזור ההפגנה, ועל המשטרה להעניק משקל הולם למכלול השיקולים הרלוונטיים במקום. קביעה זו מנסה להסדיר את המתח שנוצר בין הנחיות פיקוד העורף לבין המציאות המורכבת של מחאות המוניות במרחב הציבורי תחת איום טילים.
לסיום, המדינה חויבה להגיש תצהירי תשובה עד ליום 26.4.2026, הכוללים נתונים על אכיפת הנחיות פיקוד העורף במקומות אחרים בארץ. בנוסף, נדרשת המדינה להתייחס להבחנה בין סטנדרטים שונים של מיגון, כגון מרחב מוגן תקני מול חניונים תת-קרקעיים כדוגמת חניון הבימה. מהלך זה נועד לתת מענה לטענות העותרים, ובהם איתמר גרינברג והאגודה לזכויות האזרח, וכן למשיבים כגון הקרן למורשת הכותל המערבי.
3+כתבתנו מילן עמר פרסמה כי במהלך הדיון התגלעו מחלוקות חריפות בין נציגי המשטרה ופיקוד העורף לבין נציג הפרקליטות, לאחר שהאחרון טען כי המדינה אינה מאזנת מספיק לטובת חופש המחאה ונוקטת באכיפה בררנית. גורמי הביטחון תקפו את עמדת הפרקליטות וטענו בשיחות סגורות כי היא מציגה עמדה המעדיפה את חופש המחאה על פני ביטחון הציבור וחיי אדם, תוך התעלמות מתמונת המצב העובדתית בשטח.
החלטת השופטים עמית, כשר ורונן, ששניים מהם אישרו את ההפגנה המקורית בשיחה טלפונית בעיצומה של השבת תחת התירוץ של 'פיקוח נפש', מגיעה לאחר מקרה שהוכיח עד כמה ההתערבות המשפטית בענייני ביטחון מסוכנת. במהלך אזעקה במוצאי השבת האחרונה מפגין לקה בדום לב בשל הדוחק בזמן שההמון נמלט למרחבים מוגנים.
