פרסמנו הערב (חמישי) בחדשות 14: בעוד העולם ממתין לראות אם הפסקת האש עליה הכריז הנשיא טראמפ תחזיק מעמד, נראה כי הזירה הדיפלומטית רותחת מתחת לפני השטח. מחר צפוי לצאת לדרך מה שגורמים מדיניים מגדירים כ"מסע סחיטה איראני", כאשר היעד שנבחר לקיים את השיחות הגורליות הוא אסלאמאבאד, שבפקיסטן. לפי מקורות המעורבים בפרטים, בטהרן קיימו התלבטויות אחרונות לגבי זהות הנציג שיישלח למשימה הרגישה, ונכון לעכשיו נראה כי מוחמד באקר קליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני, ועבאס עראקצ׳י הם אלה שייצגו את הרפובליקה האסלאמית בשיחות עם ארה"ב.

המטרה האיראנית בשיחות אלו ברורה וחד-משמעית: סוגיית הגרעין. בטהרן מבינים כי זהו הרגע להשיג הישגים אסטרטגיים בתחום העשרת האורניום, ולפי המסתמן, העצמת היכולת להעשיר אורניום בעתיד חשובה להם אף יותר מגורלם של 450 הקילוגרמים שכבר נצברו. האיראנים מבהירים כי הם לא מתכוונים לוותר בקלות אפילו על קילוגרם אחד של חומר מועשר, והם מגיעים לשולחן המשא ומתן בעמדה קשוחה במיוחד.

כדי להשיג את ההקלות וההישגים שהם דורשים, האיראנים משתמשים בנשק המוכר והאגרסיבי ביותר שלהם: השליטה במצר הורמוז. למרות הכרזת הפסקת האש לפני כשתי יממות, המצר נותר סגורים בפועל ומשמש כקלף מיקוח מרכזי. נתונים מעוררים דאגה מהשטח מראים כי מאז ההכרזה כמעט ולא נרשמה תנועה בנתיב הימי האסטרטגי; אתמול, למשל, עברו במצר חמש ספינות בלבד, כשאחת מהן היא ספינה סינית.

שיטת הפעולה האיראנית במיצרים הפכה למנגנון סחיטה כלכלי משומן. בכניסה למיצר קיימים שני נתיבי שיט – האחד בשליטת עומאן והשני בשטח איראן. לפי הדיווחים, האיראנים מאיימים על ספינות המתקרבות לאזור וטוענים כי הנתיב העומאני "ממולכד" ומסוכן למעבר. הם מציעים לספינות לעבור בנתיב שבשליטתם, אך ורק תמורת תשלום "דמי כופר" המועברים לחשבונות בנק בסין, זאת כדי למנוע מארצות הברית את היכולת לשים את ידיה על הכסף או להטיל עליו סנקציות.
נכון לעכשיו, המצב עומד על כרעי תרנגולת. למרות שהתקיפות הצבאיות באיראן הופסקו עם ההכרזה על הפסקת האש, המצור הימי במיצרי הורמוז נמשך במלוא עוזו. איראן מוכיחה פעם נוספת כי היא מוכנה לשחק "משחק מסוכן" על סף התהום, תוך שהיא מחזיקה את עורק החיים של הכלכלה העולמית כבני ערובה, במטרה לחלץ ויתורים משמעותיים בתכנית הגרעין שלה בשיחות הקרובות בפקיסטן.
