דיווח הבוקר (חמישי) בוול סטריט ג'ורנל טוען שעל פי גורמים במזרח התיכון סבירות גבוהה שאחרי שבועיים של הפסקת האש, הלחימה באיראן תתחדש. במקביל, שתי נושאות מטוסים עושים את דרכן לאזור, בנוסף לכוחות הקיימים שלא משו ממקומם למרות שבועיים של הפוגה עליהם הכריז טראמפ. זה נכון שבנקודה הזאת רב עדיין הנסתר על הגלוי. ואף אחד לא באמת יודע מה יוליד יום.

אבל יש מי שהחליטו שהם כבר יודעים. ראשי האופוזיציה, בעיקר יאיר לפיד, נפתלי בנט ויאיר גולן, שהתחרו ביניהם מי מוציא תגובה מתלהמת יותר ותוקפנית יותר כלפי הממשלה (כאילו זאת בכלל הייתה החלטה של ישראל ללכת להפסקת אש). הם הכריזו על ההפסד המוחלט ועל סיום המערכה, שכלל לא בטוח שאלה הם פני הדברים.
לפיד אמר בדבריו שבמהלך המלחמה תמך בממשלה ואילו עכשיו, כביכול כשהסתיימה, מותר לו לבקר אותה על הכישלון. אלא שהדברים לא לגמרי מדויקים. גם בזמן המלחמה הוביל לפיד הצבעות בהצעות אי אמון מטעם מפלגתו, תוך כדי מלחמה וירי טילים על ערי ישראל, בניגוד למקובל.

בנט הקדים בדבריו על כך שאין זה הזמן לדברי קינה חלולים על ההפסד, אבל חצי שניה אחר כך זה בדיוק מה שעשה. הדגיש שחייבים להוציא את האורניום מאיראן, אבל שכח כנראה שכבר לפני שנתיים רצה לסיים את המלחמה בעסקת חטופים כנועה. שלא לדבר על יאיר גולן שאמר דבר בהיפוכו על חיסול חמינאי באופן שתסריטאי ממים מחונן ברשת לא היה מסוגל להתחרות בו ברמת הגיחוך.
האמת שלא הציבור הישראלי מעניין אותם, וגם לא חיילי צה"ל וטייסי חיל האוויר, אותם הקפידו להזכיר ולשבח. העימות בתוך מחנה השמאל הוא שמוציא אותם מדעתם. בקרב הזה הכל מותר. לא צריך לחכות לוודאות או למינימום של עובדות. החיים הם משבוע לשבוע ומסקר לסקר. זה מה שמנחה אותם, ולעזאזל כל היתר.
