זה היה אמור להיות יום חגיגי ומרגש. סיון הביטה בבתה, "פעוטה" שרק לא מכבר הגיחה לאוויר העולם וכבר עומדת לחגוג בת מצווה, ולא האמינה כמה מהר חלף הזמן. היא צעדה עם ילדיה בדרך למשרד הפנים, מלאת ציפייה לקבלת הדרכון המיוחל לקראת הנסיעה המשפחתית, כשלפתע האווירה נקטעה באחת.
3+"אמא", הצביעה בתה על מרקע טלוויזיה שהבליח מחלון ראווה של חנות סמוכה, "אבא בטלוויזיה". על המסך התנוססה כותרת אדומה ומאיימת שגרמה לליבה של סיוון לפעום במהירות. "ברגע הזה עברתי התמוטטות, התקף חרדה, רעידות בלתי נשלטות בכל הגוף, ואני תקועה ככה ברחוב עם הילדים", היא משחזרת בכאב את הרגע בו חייה התהפכו.
סיון אינה לבד. מאחורי הכותרות הסוערות של פרשת לוחמי "כוח 100", ניצבות משפחות שלמות ששילמו וממשיכות לשלם מחיר נפשי וכלכלי כבד. גם לאחר שהלוחמים שבו לבתיהם, התברר כי האנשים ששבו אינם אותם אנשים שיצאו – הם חזרו רחוקים, שבורים ומצולקים.
"אבא, אתה באמת חוזר?"
הילה, אשת לוחם, מתארת מציאות יומיומית של חרדה בקרב הילדים, שאינם מצליחים להשתחרר מהטראומה של היעדרות אביהם תחת עננת החשדות. "הבן הקטן שלי פשוט שאל אם אבא יחזור הביתה", היא מספרת. "מאז שבעלי חזר, במשך שנתיים, אין יום שהבן שלי לא שואל אותו: 'אבא, אתה חוזר?'. אין יום שאין את השאלה הזאת, אין יום שבעלי לא מבטיח לו שהוא חוזר הביתה".
3+הצלקות אינן רק נחלתם של הילדים. ישי, אח של אחד הלוחמים, נחשף למחיר הנפשי הכבד שגבתה הפרשה מאחיו ברגע של קריסה פיזית ונפשית. "אני זוכר יום אחד שהוא בנסיעה בדרך חזרה מאיזשהו טיפול, היה לו התקף חרדה בתוך הרכב", הוא משחזר בטלטלה. "הוא מאבד שליטה, הרכב מתדרדר, נתקע בעמוד. מתקשרים ואמרו לי שאחי עבר תאונה והכל בסדר, מפנים אותו באמבולנס. כשאתה מבין את הסיטואציה, אתה מבין שהוא איבד שליטה על עצמו, והוא מפונה כשהצרכים שלו עליו, והוא צורח צרחות אימים. אתה מבין שהמערכת הזאת רצחה לו את הנפש".
קריסה כלכלית ואובדן אמון
לצד הפגיעה הנפשית, המשפחות נאלצו להתמודד עם מציאות כלכלית בלתי אפשרית. בעקבות הפרשה, חלק מהלוחמים איבדו את מטה לחמם, והנטל כולו הוטל על כתפי הנשים. "אני נשארתי בלי יכולת לפרנס, בלי רשת ביטחון, ונתמכתי בסביבה הקרובה כדי לסגור את החודש", מעידה סיון.
3+מעבר לקושי הכלכלי, צפה תחושת הבגידה מצד המוסדות שהיו אמורים לגבות את הלוחמים. ציפורה, אם לאחד הלוחמים, מבטאת את השבר העמוק באמון במדינה: "זו טלטלה מאוד גדולה בנפש, פתאום את מאבדת את האמון במי שאליו נשאת את העיניים, ואת אומרת – לא לילד הזה התפללנו בשנים של בניית מדינת ישראל".
המאבק על האמת
למרות עוגמת הנפש המתמשכת והקשיים שמלווים אותם שנים ארוכות, הלוחמים ומשפחותיהם אינם מרימים ידיים. בימים אלו הם מנהלים תביעה אזרחית נגד מי שהשתתפו בעלילת הדם נגדם. "אנחנו כאן בשביל המדינה, היינו, ואנחנו נישאר, והם ימשיכו לשרת את המדינה בגאווה", מסכמת הילה בנחישות. "אנחנו נילחם על האמת של מדינת ישראל".
3+הפרשה המשפטית אולי נראית כנחלת העבר בזיכרון הציבורי, אך עבור המשפחות הללו, המלחמה על השם הטוב ועל שיקום הנפש רחוקה מלהסתיים.
מארגון חוננו שייצג חלק מהלוחמים והוביל את המאבק הציבורי בתיק נמסר: "אנחנו מברכים על ביטול כתב האישום, אך לצערנו זה מעט מידי ומאוחר מידי, נמשיך במאבק עד למיצוי הדין עם כלל הגורמים שהובילו את רדיפת הלוחמים עד למיצוי הדין בכל האמצעים המשפטיים שעומדים לרשותנו. לצערנו ישנם עוד עשרות רבות של לוחמי וחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, שנמצאים בהליכים משפטיים, לא נשקוט עד להפסקת טוטאלית של רדיפת לוחמינו בידי הפרקליטות הצבאית".
