חשפנו בחדשות 14: פרטים מתוך בקשתם של יועצי ראש הממשלה לביטול כתב האישום נגדם בטענה ל"הגנה מן הצדק", המסמכים המשפטיים חושפים כיצד רינת סבן, קצינת המשטרה שהובילה את החקירה, פעלה לכאורה בניגוד לדין תוך חדירה לפרטיותם של החשודים ללא סמכות.
3+מדובר בפרשה שהחלה בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר, אך הפכה לכתב אישום חריף נגד שיטות העבודה של המשטרה. הדרמה המשפטית מעמיקה לאור הגיבוי שמעניקה היועמ"שית לקידומה של סבן, למרות הביקורת החריפה שמתח בג"ץ על תפקודה ועל אי-שמירה על זכויות חשודים.
מתוך הבקשה לביטול כתב האישום עולים שלושה ממצאים מרכזיים המערערים את אמינות החקירה:
ניצול החקירה לאיסוף חומרים פוליטיים: נטען כי סבן שלחה צילומי מסך אסורים מתוך התכתבויותיו האישיות של יונתן אוריך לקבוצה משטרתית המכונה "השלמות 4000". המטרה, לפי הבקשה, הייתה לנצל את חקירת הטרדת העד כדי לאסוף חומרים נגד ראש הממשלה בניגוד לחוק יסוד הממשלה.
3+הטעיית בית המשפט: בעוד סבן טענה בעבר כי החדירה לטלפונים הייתה "תקלה נקודתית", הממצאים החדשים מוכיחים לכאורה שמדובר בדפוס פעולה מתוכנן.
תכנון מוקדם בניגוד להצהרות: בבקשה צורפו תכתובות מייל ותוכנית חקירה מפורטת שהוכנה מראש, הכוללת את הצורך בחיפוש במכשירים הניידים. זאת בסתירה מוחלטת לטענת סבן בפני בית המשפט, לפיה לא הייתה כוונה מוקדמת לבצע חיפוש כזה.
3+הפרשה מעוררת זעם ציבורי בשל הסטנדרט הכפול הננקט לכאורה מצד מערכת המשפט. תארו לעצמכם מצב הפוך: השר בן גביר מבקש לקדם קצינה שספגה ביקורת חריפה מבג"ץ על פגיעה בזכויות חשודים ופעולה בניגוד לדין. במקרה כזה, עתירות לבג"ץ היו מוגשות מיד והקידום היה נבלם. אולם כאן, לא רק שהקידום עובר בשתיקה, אלא שבית המשפט והיועמ"שית מגבים את נטילת סמכותו של השר לקידום קצינים.
היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי השר מתערב במדיניות המשטרה, אך בפועל, כך נטען, היא זו שמבצעת התערבות פוליטית. היא מצטרפת לעותרים כשמדובר בקצינים שהיא חפצה בקידומם, אך פועלת באופן אקטיבי נגד קצינים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדותיה, כמו אודי רונן (רמ"ד הסתות) או נציב שב"ס קובי יעקובי.
