מיליוני ישראלים יסבו השנה לשולחן ליל הסדר בצילה של מלחמה, עם היתכנות ממשית לאזעקות והתרעות במהלך החג. לקראת כך, הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן מאיר בר, פרסם היום (שני) מדריך הלכתי מפורט ובו הנחיות והנהגות לליל הסדר, תוך התייחסות למצבים שעלולים להיווצר בעקבות המצב הביטחוני.
11+בפתח דבריו, חיזק הרב את הציבור וקשר בין יציאת מצרים לגאולה העכשווית. "גם כאשר המאורעות נראים בתחילתם כבלתי מסודרים, מלאי קושי וייסורים, באמת הכול מתנהל בסדר מדויק ובהנהגה אלוקית מכוונת", כתב הרב. "עלינו להודות לבורא עולם על חסדיו המרובים, ולהרבות בתפילה לישועתם השלימה של ישראל, שנזכה במהרה לקיום דברי חז"ל: 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל'".
הרב בר הדגיש במדריך כי קיימת חובה גמורה להישמע להנחיות פיקוד העורף, המצילות חיים. "ההקפדה עליהן היא בכלל מצוות 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', ולפיכך אין להימנע מקיומן אף כאשר הדבר מביא להתעוררות שאלות הלכתיות, שכן פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה", פסק באופן נחרץ.
11+שתית ארבע כוסות – בליל הסדר
תיקנו חז"ל לשתות ארבע כוסות יין, כנגד ארבע לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ב סעיף ח'; משנה ברורה ס"ק מ"ג)
שיעור הכוס – שיעור כל כוס הוא רביעית: לדעת רבי חיים נאה, כ־86 סמ"ק, (כמנין 'כוס'), ולדעת החזון איש, כ־150 סמ"ק (כמנין 'כוס הגון'). (שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ב סעיף ט', שיעורי תורה שער ג', שיעורין של תורה שיעורי המצות סי"ח)
11+שיעור השתייה – לכתחילה יש לשתות את כל הרביעית, ובדיעבד די ברוב הרביעית.
בכוס הרביעית יש להקפיד לשתות את כל הרביעית, כדי להתחייב בברכה אחרונה. (שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ב סעיף ט' משנה ברורה שם ס"ק ל') כאשר הכוס גדולה ומכילה כמה רביעיות, די בכך שישתה רביעית אחת. עם זאת, יש מחמירים לשתות את רוב הכוס גם במקרה כזה, ולכן לכתחילה עדיף לקחת כוס בגודל רביעית אם אין בדעתו לשתות הרבה. (שולחן ערוך שם, ומשנה ברורה שם ס"ק ל"ג)
שיעור השתייה נקבע לפי "מלוא לוגמיו" של אדם בינוני. לפיכך: אדם גדול, ששיעור "מלוא לוגמיו" שלו גדול מרוב רביעית, ישתה כשיעורו. אדם קטן שהגיע למצוות, ששיעור "מלוא לוגמיו" שלו קטן מרוב רביעית, עליו לשתות לכל הפחות רוב רביעית, ואילו ילד שלא הגיע למצוות, די לו שישתה כשיעור "מלוא לוגמיו" שלו. (ביאור הלכה סימן תע"ב ד"ה וישתה, משנה ברורה סימן תע"ב ס"ק מ"ז)
משך זמן השתיה – לכתחילה יש לשתות את רוב הרביעית בבת אחת, בדיעבד, יש ליזהר שלא להאריך בשתייתו מעבר לזמן כדי שתיית רביעית. וחובה לשתותה בתוך שיעור של כדי אכילת פרס. ואם שהה יותר משיעור זה, אפילו בדיעבד לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולשתות, (רמ"א אורח חיים סימן תע"ב סעיף ט'; משנה ברורה שם ס"ק לד') ובדרך כלל צריך גם לחזור ולברך; אולם אם כיוון מראש בדעתו לשתות עוד, יכול לחזור ולשתות בלא ברכה. (שער הציון שם ס"ק מ"ז, וע"ע משנה ברורה סימן תע"ב ס"ק כ"א, שאם כיוון יכול לחזור ולשתות בלא לברך) לכך, נכון בשנה זו לכוון קודם שתיית ארבע הכוסות, שבאם ייאלץ להפסיק באמצע השתייה, יוכל לחזור ולשתות בלא ברכה נוספת.
11+לפיכך, אם נשמעת אזעקה באמצע שתיית אחת מארבע הכוסות: אם יכול, יסיים מיד את שתיית הכוס ורק לאחר מכן יתפנה למרחב המוגן. אם אין אפשרות לכך, יפסיק מיד ויתפנה. לאחר מכן יחזור וימלא את הכוס וישתה שוב את כל השיעור, ובאופן שכיוון מראש, אינו צריך לברך שוב.
אכילת מצה
חייב אדם לאכול כזית מצה בליל פסח, שנאמר "בערב תאכלו מצות" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ה סעיף ג'). כיוון שיש ספק אם ברכת "על אכילת מצה" חלה על המצה הפרוסה או על השלמה, יש לאכול שני כזיתים יחד (שם, סעיף א'). אולם דין זה נאמר דווקא בבעל הבית הבוצע על לחם משנה ומוציא את המסובים, אבל שאר המסובים, די להם בכזית אחד (סדר הערוך עמ' תנ"ו בשם רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל).
11+לכתחילה יש לאכול את המצה בבת אחת, דהיינו להכניס לפיו את כל הכזיתים יחד וללעוס, אך אין חובה לבלוע בבת אחת. די שיבלע שיעור כזית בבת אחת, ואת השאר יבלע לאחר מכן. בדיעבד, אף אם אכל מעט מעט, יצא, כל שלא שהה מתחילת האכילה ועד סופה יותר מכדי אכילת פרס (משנ"ב סי' תע"ה ס"ק ט' – י"א).
אכילת מרור
יש לאכול כזית מרור, ומברך עליו "על אכילת מרור", וחיוב זה בזמן הזה מדרבנן (שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ג סעיף ה', משנה ברורה שם ס"ק ל"ג).
11+מצוה מן המובחר לאוכלו בבת אחת, אולם חולה או איסטניס רשאי לאוכלו מעט מעט בתוך שיעור אכילת פרס (משנה ברורה סימן תעג ס"ק מג, שער הציון שם ס"ק ס').
אכילת כורך
יש לאכול כזית מצה וכזית מרור כרוכים יחד, זכר לזמן המקדש שהיו אוכלים בו פסח מצה ומרור כרוכים יחדיו, וכפי שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו". אולם אין צריך לבלוע יחד, אלא די שיכניסם לפיו בבת אחת (שולחן ערוך ורמ"א סימן תע"ה סעיף א', משנה ברורה שם ס"ק כ"ב).
אכילת האפיקומן
לאחר גמר הסעודה אוכלים כזית מצה זכר לקרבן הפסח הנאכל על השובע, ואין מברכים עליו (שולחן ערוך סימן תע"ז סעיף א'), ולכתחילה טוב לאכול שני כזיתים, אחד זכר לפסח, ואחד זכר למצה הנאכלת עמה (משנה ברורה שם, ס"ק א')
11+שיעורי כזית
במצוות אכילת מצה מן התורה (כזית ראשון) יש להחמיר ולאכול כ־50 סמ"ק (כ־30 גרם), שהוא בקירוב כשני שלישים מצת מכונה, יש מקילים בשיעור של כ־33.5 סמ"ק (כ־20 גרם). ומי שאינו יכול לאכול, יכול להקל בשיעור של כ־20 סמ"ק (כ- 15 גרם). במצוות אכילת מצה מדרבנן (אפיקומן) ניתן להקל בכ־20 סמ"ק. (שולחן ערוך סימן תפ"ו סעיף א', משנה ברורה שם, חזון איש קונטרס השיעורין ס"ק י"ז, שיעורין של תורה שיעור המצות ס"ק כ"א – כ"ז', שונה הלכות סימן תפ"ו אות ג') לעניין הבוצע, הצריך לאכול שני כזיתים, אין צריך לקחת שני כזיתים מן השיעור הגדול, אלא די שייטול שני כזיתים מן השיעור הקטן (כ־25 סמ"ק מכל מצה), ונמצא שבסך הכול אוכל שיעור של כזית גדול אחד (רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, וכפי שהובא בספר סדר פסח כהלכתו פרק ח' הערה 24) במרור, לכתחילה כ־50 סמ"ק, ובדיעבד כ־20 סמ"ק, (משנה ברורה סימן תפ"ו ס"ק א').
שיעור זמן האכילה
אין אכילה נחשבת אכילה אלא אם כן נאכל הכזית בתוך זמן של כדי אכילת פרס, יש אומרים שהוא זמן אכילת ארבע ביצים, ויש אומרים שלוש, ולמצוות דאורייתא יש להחמיר. לכן נכון להקפיד שלא לשהות יותר מ־4 דקות, ולכתחילה טוב לסיים בתוך כ־2 דקות. (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרי"ב סעיף ד', משנה ברורה שם ס"ק ח', שיעורין של תורה שיעור המצות אות ל').
11+
לפיכך, אם נשמעת אזעקה באמצע אכילת המצה או המרור, אם ניתן, יסיים את אכילתו לפני ההתפנות למרחב מוגן. אך אם הדבר אינו אפשרי, ויש עדיין שיעור מחויב שלא נאכל, יעצור את האכילה וכשיחזור למקומו יתחיל לאכול מחדש את כל הכזית.
הפסקה – הפסק בדיבור, במעשה או בהיסח הדעת
ישנם מצוות רבות בליל הסדר שאסור להפסיק בהם בדיבור: לאחר נטילת ידים, אין להפסיק עד תחילת האכילה, וכן לאחר ברכת שתית הכוס או אכילת המצה, יש לשתות ולאכול ללא הפסקה. וכן לאחר ברכת "על אכילת המצה", אסור להפסיק בדיבור עד סיום אכילת הכורך, ויש הנזהרים עד האפיקומן, שכן הברכה פוטרת אותם. וכן אסור להפסיק באמצע אמירת ההלל. בנוסף יש הנמנעים מדיבור בין ברכת הכרפס למרור, שכן המרור נפטר בברכת הכרפס. וכן יש המקפידים שלא לדבר כלל בזמן ההגדה.
11+במקרה של אזעקה באמצע ליל הסדר: יפסיק במקום שבו הוא אוחז, ויתפנה למרחב המוגן, ויש להקפיד, ככל שניתן, שלא להפסיק בדיבור, בפרט במקומות האסורים מבחינה הלכתית. אם הפסיק בדיבור לאחר הברכה, אך כבר התחיל בקיום המצווה, אין צריך לחזור ולברך, לדוגמה: אם דיבר לאחר ברכת "על אכילת מצה", וכבר התחיל לאכול מן המצה, אף אם אכל פחות משיעור כזית, אינו חוזר ומברך. לאחר החזרה למקום הסדר, ימשיך את הסדר מן המקום שבו הפסיק קודם האזעקה, וישלים את קיום המצוות כסדרן.
שינוי מקום – מעבר ממקום למקום במהלך קיום המצווה
בכל ימות השנה, אדם האוכל במקום מסוים ומשנה את מקומו באמצע אכילתו, פעמים שמתחייב בברכה נוספת או נכנס לספק ברכות. עם זאת, כאשר מדובר במקומות הנמצאים תחת קורת גג אחת, ובפרט אם כיוון לכך מתחילה, יש מקום להקל.
לכן: נכון בשנה זו לכוון בשעת הברכה, שייתכן ויצטרך לעבור למרחב מוגן, כדי שאם ייאלץ לשנות מקום, יוכל להמשיך לאחר מכן ללא חיוב ברכה נוספת.
11+במקרה של אזעקה: אם עבר למרחב מוגן בתוך הבית (כגון ממ״ד) לרוב לא נחשב זה לשינוי מקום, ויכול להמשיך לאחר מכן כרגיל. אם יצא למרחב מוגן מחוץ לבית ובתוך הבניין, ייתכן שזה נחשב לשינוי מקום, אך בפועל אין לברך שוב, לפחות מחמת ספק ברכות להקל.
במצוות אפיקומן, נאמרה הלכה מיוחדת שאין לאכול את האפיקומן בשני מקומות, ולכך אם אירעה אזעקה באמצע אכילתו: אם כבר אכל כזית, לא ימשיך לאכול במקום אחר, שכבר יצא ידי חובה. אם לא סיים, לא יועיל להמשיך לאכול במרחב המוגן, אלא לאחר שיחזור למקומו יאכל את האפיקומן מחדש מתחילתו.
עיכוב – דחיית זמן קיום המצווה
מצוות ליל הסדר צריכות להתקיים בלילה, ולכן אין להתחיל את הסדר מבעוד יום, אלא רק לאחר צאת הכוכבים. משהגיע הזמן, יש להתחיל מיד, ולפיכך יש להכין את כל צורכי הסדר מבעוד יום.
לכתחילה, יש להקפיד ולסיים את אכילת האפיקומן עד חצות הלילה, וכן נכון לסיים את אמירת ההלל ושתיית הכוס הרביעית עד חצות הלילה. בשעת הדחק: ניתן לאכול את האפיקומן גם לאחר חצות. ואם רואה שזמנו דחוק ולא יספיק לסיים סעודתו קודם חצות, יאכל כזית מצה סמוך לחצות, ויתנה: 'אם זמן האפיקומן עד חצות, תהיה אכילה זו לאפיקומן; ואם זמנו כל הלילה, לא יהיה זה אפיקומן, אלא מה שאוכל שוב בסוף הסעודה'. ולאחר חצות ימשיך בסעודתו, ולאחר מכן יחזור ויאכל אפיקומן.
11+לכן: נכון בשנה זו שלא להמתין עם אכילת האפיקומן לרגע האחרון, שמא יארע עיכוב; אלא להקדים מעט את זמן אכילתו, או להיערך מראש ולנהוג בתנאי האמור.
הרב הראשי לישראל סיים את דבריו בברכת "פסח כשר ושמח" ובתפילה לשלומם של לוחמי ישראל וכל אנשי מערכות הביטחון וההצלה, ובתקווה שיתקיים בנו הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
