בימים אלה יוצא לאור ספרו של בר קופרשטיין שחזר משבי חמאס. כך הוא כותב בספרו "לא נשבר": "היום המאתיים ושבעים הם מגיעים לחדר שלנו בבת אחת בלי התראה. ג'וקר ואנשיו נכנסים בזעם, בידיהם שוטים ואלות, מורידים מאיתנו את הבגדים ומשאירים אותנו בתחתונים.

"הם מושיבים אותנו על רצפת המנהרה עם הפנים אל הקיר ומתחילים להרביץ בכל הכוח. על אצבעותיהם טבעות משוננות והם מנחיתים עלינו מכות איומות, בלי הפסקה, מצליפים, שורטים, חותכים ומכים: 'מתפרסם בעולם שהחיילים שלכם הכו אסירים שלנו במחנה שדה תימן, אז עכשיו אתם תחטפו'.
"במשך שלושה ימים הם חוזרים ובאלימות חורצים לנו חתכים נוספים בעורף ובגב.
הם עוצרים רק כשהם מתעייפים. בראש עוברות מחשבות מהחיים הקצרים שלי כמו סרט נע, קטעי זיכרונות. ג'וקר נעמד מעלי: 'עד עכשיו לא עשינו כלום, עכשיו תרגישו על בשרכם מה עוברים האסירים שלנו אצלכם'.

"אני שומע את יוסף צועק מכאב אדיר ומרגיש איך אלה מכה בי בחוזקה והמכות באות וחוזרות בכל הגוף וממשיכות אל כפות הרגליים. מעוצמת המכות נשברות לי אצבעות ברגליים. חודש ימים אני לא מצליח לדרוך על הרגל הזאת. נדמה לי שאלה הימים שלפני תשעה באב".
בראיון לישראל היום אומר בר קופרשטיין: "לא הבנו איך יכול להיות שמפרסמים סרטונים שפוגעים בנו. זו הייתה תקופה נוראית בשבי".
בר קופרשטיין, סליחה שהיית צריך לעבור את זה. ממליצה לגיא פלג ולחדשות 12 לקרוא את הספר של בר, לעשות חשבון נפש על עלילת הדם שיצאה תחת ידכם, ולקחת אחריות על הוצאת הדיבה הכי הרסנית בתקופה במלחמה. שפגעה בלוחמים שלנו, שפגעה בחטופים.
