הצמרת השלטונית של איראן בנתה לעצמה "רשת ביטחון" מפוארת במדינות המערב. נכסי נדל"ן רחבי ידיים הממוקמים ב"בישופס אבניו" – הרחוב המכונה "רחוב המיליארדרים", מקושרים ישירות לדמויות מפתח במשטר האיראני. מדובר בהון שנשאב ממשאבי הנפט והגז הלאומיים של איראן. הכסף הזה נעלם מחשבונות המדינה בטהרן וצץ מחדש כהשקעות נדל"ן יוקרתיות בלב לונדון, הרחק מהמשברים הכלכליים שחווים האזרחים בבית, כך דווח היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".

הנכסים אינם רשומים על שמם הפרטי של הבכירים כדי לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ולהימנע מחשיפה. הם מוחזקים דרך נאמנויות וחברות הרשומות במקלטי מס כמו איי הבתולה הבריטיים או האי מאן. המבנה המשפטי המורכב מאפשר למשפחות השלטון להחזיק באחוזות שערכן מגיע ל-40 מיליון ליש"ט ליחידה. הם נהנים מחיי פאר מערביים מלאים, מוגנים מפני עינו הבוחנת של הציבור האיראני שנאבק ביוקר המחיה ובאינפלציה דוהרת.
חלק ניכר מהמימון לרכישת האחוזות הללו מגיע מעסקאות נפט סיבוביות ומחברות ממשלתיות הנשלטות על ידי משמרות המהפכה. זהו מנגנון משומן של הלבנת הון. רווחים ממשאבי הטבע של איראן מועברים לחשבונות פרטיים של מקורבים לחמינאי. הממצאים מצביעים על קשרים ישירים בין בעלי הנכסים לבין גופים איראניים שנמצאים תחת סנקציות כבדות, עובדה שמעלה שאלות קשות לגבי יכולת האכיפה של רשויות החוק בבריטניה מול הכסף האיראני השחור.

האחוזות המדוברות כוללות בריכות שחייה מקורות, אולמות קולנוע פרטיים, מנחתים למסוקים וגינות מעוצבות בקפידה. המשטר בטהרן אוסר על השפעות מערביות וקונס אזרחים על אורח חיים "לא מוסרי", אך בני המשפחות של בכיריו מנהלים בלונדון חיי נהנתנות חסרי עכבות. הניגוד הקיצוני בין האידיאולוגיה הקיצונית שהם מייצאים לעולם לבין אורח החיים הפרטי שלהם חושף את השחיתות העמוקה שפושה בדרגות הגבוהות ביותר של הרפובליקה האסלאמית.
הגילויים הללו מגבירים את הביקורת בבריטניה על הקלות שבה הון של משטרים עוינים חודר לשוק הנדל"ן המקומי. מחוקקים בלונדון דורשים כעת להחמיר את חוקי השקיפות ולחשוף את הזהות האמיתית של בעלי הנכסים שנרכשו דרך חברות זרות. לונדון הפכה למעשה ל"מכונת כביסה" עבור הכסף של בכירי טהרן. המצב הזה מאפשר להם לשמור על עושרם בבטחה במדינה שהם מגדירים באופן רשמי כאויבת הגדולה ביותר שלהם.

המידע על האחוזות בלונדון מהווה חומר נפץ עבור הציבור באיראן. המפגנים בטהרן טוענים כבר שנים שהאויב האמיתי הוא השחיתות השלטונית מבפנים. הגילויים על חיי הפאר של האליטה במערב מוכיחים שהשלטון דאג לעצמו ליום פקודה. המסמכים והכתובות שנחשפו צפויים לשמש ככלי הסברה מרכזי עבור פעילי האופוזיציה האיראנית. הם מבקשים להראות לעם כיצד כספי המסים והנפט שלו מבוזבזים על חיי מותרות של מנהיגיו בחו"ל.
