לקראת אישור סופי: מליאת הכנסת החלה היום (שני) לדון בהצעת חוק עונש מוות למחבלים (התשפ"ו-2026). הצעת החוק, שאותה מובילה חברת הכנסת לימור סון הר מלך יחד סיעת "עוצמה יהודית" מבקשת לשנות את המדיניות הענישתית של מדינת ישראל מול מחבלים שביצעו מעשי רצח בנסיבות טרור.
3+יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, הציג את החוק והדגיש כי מדובר בצעד הכרחי מול אויב שמבקש להשמיד את עצם קיומה של המדינה. "החוק הזה אינו חוק של נקמה או זעם אלא של אחריות של מדינה כלפי אזרחיה", אמר פוגל. הוא ציין כי תפיסת הביטחון השתנתה מאז אירועי ה-7 באוקטובר, וכי כעת ישנה תמיכה רחבה מצד בכירי המערכת במהלך.
לדברי פוגל, החוק יאפשר הטלת עונש מוות על רצח בנסיבות טרור הן בשטח ישראל והן ביהודה ושומרון. הוא הסביר כי המטרה היא להגביר את ההרתעה ולבטל את התמריץ לביצוע פיגועי מיקוח לשחרור אסירים. "מי שבוחר בדרך הטרור ומרים יד על אזרחי ישראל בכוונה להשמיד – ידע שיש לזה מחיר בלתי הפיך".
3+הצעת החוק כוללת מספר סעיפים פרוצדורליים משמעותיים שנועדו להבטיח את יישומו האפקטיבי של העונש. על פי ההצעה, גזירת עונש מוות לא תידרש להסכמה פה-אחד של הרכב השופטים, אלא תוכל להתקבל ברוב רגיל.
בנוסף, נקבע כי האסיר הנידון למוות יוחזק באגף נפרד ומבודד, וגזר הדין יבוצע בתוך 90 יום בלבד לאחר סיום הליך של ערעור אוטומטי. סעיפים אלו נועדו להעביר מסר ברור של הרתעה מיידית וסופית מול מי שבוחר בדרך הטרור.
3+מנגד, ח"כ גלעד קריב הציג התנגדות חריפה לחוק, וכינה אותו "לא מוסרי, לא יהודי ולא דמוקרטי". קריב טען כי במהלך דיוני הוועדה לא הוצגה אף חוות דעת מקצועית של השב"כ, המוסד או המל"ל התומכת ביעילות החוק ככלי הרתעתי. "הקדשתם יותר זמן לסרטוני הטיקטוק של איתמר בן גביר מאשר לחוות דעת של אנשי המקצוע", הטיח קריב ביוזמי החוק.
קריב הוסיף כי החוק מסכן את קציני צה"ל וסוהרי השב"ס מול הדין הבינלאומי, ואף חשף כי החוק במתכונתו הנוכחית לא יחול על מחבלי הנוחבה. טענה מרכזית נוספת שהעלה קריב נוגעת לסעיף בחוק אשר לטענתו "כובל את ידיה של הממשלה בניהול מו"מ על שחרור חטופים", וכינה זאת מהלך שפוגע באחים ובאחיות המוחזקים בשבי החמאס.
