ועדת ההיגוי והמנהלת לפיתוח מפרץ חיפה פרסמו היום (שני) את דוח הסיכום לשנת 2025 ואת תכנית העבודה לשנת 2026, כשהמסר המרכזי ברור: הפרויקט נכנס לשלב מעשי יותר – אך עדיין ניצב בפני עיכובים בתשתיות קריטיות.

התכנית האסטרטגית, שאושרה בהחלטת ממשלה במרץ 2022, נועדה לשנות מן היסוד את פני מפרץ חיפה – מאזור תעשייה פטרוכימית למרחב אורבני מתקדם הכולל מגורים, תעסוקה, שטחים ירוקים ומנועי צמיחה כלכליים. בין היעדים: הקמת מעל 100 אלף יחידות דיור, כ-12 מיליון מ"ר לתעסוקה, תיירות ומסחר, ופיתוח פארק מטרופוליני רחב לאורך נחל הקישון.
לדברי פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי, האירועים הביטחוניים האחרונים חיזקו את הצורך הדחוף בפינוי בתי הזיקוק במפרץ. "הפגיעות החוזרות בבז"ן הדגישו את הסיכון למשק האנרגיה ואת הפגיעה בפיתוח האזור", אמר, והדגיש כי היעד נותר הפסקת הפעילות הפטרוכימית עד שנת 2029.

עם זאת, מהדו"ח עולה כי קיימים עיכובים בתשתיות האנרגיה הנדרשות להחלפת פעילות בז"ן. לפי ההערכות, חלק מהמתקנים – בהם מתקן אחסון תזקיקים גדול בצפון ומתקן גפ"מ באתר "יבור" – צפויים להיות מוכנים רק בשנת 2031.
יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, ציין כי למרות העיכובים, הממשלה מתכוונת לעמוד ביעד 2029 באמצעות פתרונות ביניים. לדבריו, במהלך 2026 יגובשו חלופות שיאפשרו הפסקה הדרגתית של הפעילות תוך הסתמכות גם על תשתיות קיימות.

השפעת המלחמות האחרונות על התכנית הייתה משמעותית. במהלך מלחמת "עם כלביא" ביוני 2025, נפגעה תשתית בבז"ן חיפה והפעילות הופסקה זמנית. למרות זאת, לא נוצר מחסור בדלקים או בגפ"מ – נתון שחיזק את ההבנה כי ניתן להסתמך יותר על מלאים מבוזרים של מוצרי אנרגיה, במקום על זיקוק מקומי בלבד.
בהתאם לכך, מתגבשת תפיסה חדשה למשק האנרגיה בישראל: מעבר מהתבססות על ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בארץ, להחזקת מלאים גדולים של תזקיקים וגז, באופן מבוזר ומוגן, שיבטיח רציפות תפקודית גם במצבי חירום.
