בשנת 2026, כשהמתיחות הביטחונית בשיאה, מצר הורמוז הופך לזירת מאבק אסטרטגית המשפיעה ישירות על כלכלת העולם. המלחמה האמריקנית-ישראלית נגד איראן הביאה לשיתוק כמעט מוחלט של התנועה הימית באחד מצירי הנפט והגז הקריטיים בתבל, אך נראה כי נפתח סדק צר המאפשר תנועה מבוקרת. השבוע הודיעה איראן כי "כלי שיט שאינם עוינים" יוכלו לעבור בנתיב, בתנאי שיבצעו תיאום מוקדם מול איראן.

הודו, שמצאה את עצמה לכודה בלב המשבר האנרגטי, החלה לפעול במהירות כדי לחלץ את מטעני הגז הפחמימני המעובה (LPG) שלה התקועים באזור. לפי נתוני מעקב אוניות של LSEG ו-Kpler, שתי מכליות הנושאות דגל הודי, ה-BW Elm וה-BW Tyr, הצליחו לחצות את המפרץ ונמצאות כעת בחלקו המזרחי של המצר בדרכן ליעדן. אלו מצטרפות לארבע מכליות נוספות שכבר חולצו – ה-Shivalik, Nanda Devi, Pine Gas וה-Jag Vasant.

למרות סימני ההתקדמות, המצב בשטח נותר מורכב ומדאיג. רג’ש קומאר סינה, מזכיר מיוחד במשרד הספנות הפדרלי של הודו, ציין כי נכון ליום שישי האחרון עדיין נותרו 20 אוניות הודיות תקועות במימי המפרץ, בהן חמש מכליות LPG חיוניות. נתונים מלוויינים מאשרים כי המכליות Jag Vikram, Green Asha ו-Green Sanvi עדיין ממתינות לאישור מעבר בחלקו המערבי של המצר, בזמן שצוותי הקרקע מנסים להעמיס מטענים גם על אוניות ריקות שנותרו כלואות באזור.

עבור ניו דלהי, לא מדובר רק בבעיה לוגיסטית אלא במשבר הלאומי החמור ביותר מזה עשורים. הודו היא יבואנית ה-LPG השנייה בגודלה בעולם, כאשר כ-90% מהיבוא שלה מגיע מהמזרח התיכון. בשנה שעברה צרכה המדינה כ-33.15 מיליון טון מטרי, והשיבושים הנוכחיים אילצו את הממשלה לצמצם את אספקת הגז לתעשייה כדי להבטיח שמשקי הבית לא יישארו ללא גז לבישול. הניסיון להגן על הצרכן הביתי עומד בראש סדר העדיפויות, אך המשך הלחימה במפרץ מאיים לערער את היציבות הכלכלית כולה.
