בנט התעורר. בערב חמישי הוא החליט להציק לציבור הישראלי עם בליץ ראיונות בכלי התקשורת. ולמה בנט שב לחיינו? כדי לעשות פוליטיקה קטנה, בזמן שהסקרים מדשדשים. וכדי להסביר לנו שאנחנו מפסידים. אתם מבינים? עם תואר ראש ממשלה לשעבר, האיש מקפץ בין אולפנים כדי לספר ללוחמים שנמצאים עתה בלבנון, בעזה ובאיראן שאנחנו מפסידים. עזבו עובדות, אין קשר בין מה שאומר בנט לבין המציאות. זה כבר דבר ידוע.

אבל בזמן שאנחנו במלחמה כה משמעותית בזמן שלוחמינו הגיבורים מנצחים בכל החזיתות בנט מגיע לזרוע אימה. בלי לחשוב על הלוחמים, על ההורים שלהם, על האזרחים במקלטים. ואז שואלים את בנט, מה עכשיו? ומה יש לו לומר? אצל בנט כבר למדנו הבטחות לחוד ומציאות לחוד. זה הרמת מורל? זה עידוד? או פשוט לשפוך על הציבור את המצוקה הפוליטית שלך בדמות תחושת הפסד באמצע הדרך?
ואז מתחיל ליפול האסימון אולי הוא באמת הרים את רוח העם רק לא אמר איזה עם. כי לפי הרשתות הערביות יש כאלה שכן התרוממה רוחם הרוח של המשטר האיראני ותומכי חמאס וחיזבאללה כי כשזה המסר שיוצא מכאן יש מי שיודע להשתמש בו טוב מאוד. הנה כך נכתב באחד מהעמודים היותר נצפים: "הודאתו של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר של המשטר הציוני: 'כיום, ממשלת ישראל או ליתר דיוק ממשלת נתניהו אינה יודעת לנצח בשום מקום; לא בעזה, לא בלבנון, בשום מקום הם לא מנצחים!'".

הציטוטים חסרי הביסוס של בנט הופכים לכלי עבודה של הצד השני. וזה לא רק עניין רגעי אצל בנט מדובר בדפוס חוזר. בנט מבולבל בכל תחום זורק מסרים הפוכים מאשים את נתניהו בפיטום איראן. כן ממש ככה. את ראש הממשלה שפעל במשך עשורים נגד האיום האיראני בזמן שמסביב כולם ליגלגו. תראה בנט, שמרת על שתיקה כמה חודשים, אולי השתיקה עדיפה לך. כי יש קאמבקים שעושים טוב לקריירה ויש כאלה שפשוט מזכירים למה היא נגמרה.
