המלחמה יצרה שיבושים קשים בשרשראות האספקה, אבל נראה שיש חברות שהפכו את המצב לתירוץ קבוע לחוסר יעילות. בזמן שחבילות מחו"ל עושות את דרכן לישראל בדרכים עקלקלות ומגיעות ליעדן, דווקא משלוחים בתוך גבולות המדינה הופכים למשימה בלתי אפשרית. מקרה שהגיע למערכת חושף מציאות מקוממת: לקוחה שהזמינה בגדים מרשת סטרדיווריוס (Stradivarius) ב-12 במרץ, במטרה להתחדש לקראת חג הפסח, גילתה שהבגדים יגיעו כנראה רק ב-9 באפריל, כמעט חודש לאחר מכן.
1+בתחילה, תאריך האספקה המובטח עמד על ה-24 במרץ. אלא שלאחר מכן התקבלה הודעה לקונית על עיכוב, ובבדיקה באזור האישי התברר כי המועד החדש נדחק עד לאפריל. באתר החברה אמנם מופיעה הערה כללית כי "זמני האספקה עשויים להיות ארוכים מהרגיל", אך נשאלת השאלה: מהו גבול ההיגיון? האם המתנה של חודש למשלוח רגיל בתוך ישראל היא סבירה, גם בימי לחימה?
האבסורד לא נגמר כאן. הלקוחה, שהבינה כי לא תקבל את בגדי החג בזמן, פנתה לשירות הלקוחות כדי לבטל את העסקה. שם התברר כי גם החזר הכסף אינו מיידי: הזיכוי צפוי להתבצע תוך 14 ימים – פרק זמן חוקי אמנם, אך כזה שמותיר את הצרכנית במלכוד כפול: בלי הכסף בבנק ובלי הבגדים בארון.
1+בשורה התחתונה, מי שסמך על הרשת המוכרת מקבוצת זארה, מצא את עצמו בערב החג מול שוקת שבורה. נראה כי החברה מסתפקת בכסת"ח של "המצב הביטחוני" מבלי לקחת אחריות אמיתית על העיכובים הקיצוניים. הצרכן הישראלי אולי גילה סבלנות בתחילת המערכה, אך ככל שהזמן עובר, נראה כי חלק מהחברות פשוט הפסיקו להתאמץ – והלקוחות נשארים עם ארנק ריק ותסכול גובר.
מהחברה טרם נמסרה תגובה.
