העיתונאי האמריקני מייקל גודווין מפרסם מאמר נוקב שבו הוא חושף את מה שהוא מגדיר כצביעות והאנטישמיות העומדות מאחורי הביקורת על נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בנוגע למלחמה נגד איראן. לטענתו, השנאה העתיקה כלפי העם היהודי מרימה את ראשה תחת מסווה של אג'נדה פוליטית, בעיקר בקרב חוגי השמאל הקיצוני במפלגה הדמוקרטית.
1+לטענת גודווין, אחד הביטויים המרכזיים לשנאה זו היא התיאוריה שלפיה יהודים, ישראלים ואמריקנים כאחד, "סיבכו" את הנשיא טראמפ וגררו אותו למלחמה נגד איראן. המבקרים, לדבריו, מתעלמים מהעובדה שטראמפ פעל תמיד תחת דוקטרינת "אמריקה תחילה", וכעת מאשימים אותו בהפרת הבטחתו, תוך התעלמות מהסכנה האיראנית לאינטרסים האמריקניים.
גודווין מדגיש כי אותם מבקרים טוענים שארה"ב צריכה להתעלם משאיפותיה של איראן להגמוניה אזורית, מתוכנית הטילים הבליסטיים שלה המאיימת על ישראל ("השטן הקטן") וארה"ב ("השטן הגדול"), ומהחתירה של טהרן לנשק גרעיני. הוא מזכיר כי רק לאחרונה התגלתה ההתקדמות של תוכנית הטילים האיראנית, המסוגלת להגיע לאירופה ואף לחוף המזרחי של ארה"ב.
1+במאמרו, חושף גודווין את הצביעות במלוא עוצמתה: בעוד ישראל מותקפת על כך שהיא נהנית מסיוע אמריקני, מדינות המפרץ הערביות, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, בחריין וכווית, דוחפות גם הן את ארה"ב להמשיך במלחמה עד לריסון מוחלט של תוכנית הטילים האיראנית. מדינות אלו ספגו נזקים של מיליארדי דולרים ממתקפות איראניות, אך אינן תורמות באופן משמעותי למאמץ המלחמתי.
"היכן הזעם על כך שטראמפ נגרר על ידי הערבים לשפוך דם אמריקני וכסף עבורם?", שואל גודווין, ועונה: "מדוע אין דרישה מהערבים להגן על עצמם? הסיבה, למרבה הצער, היא סיפור ישן מאוד: אין יהודים, אין חדשות". הוא מסכם בכך שישראל הוכיחה את עצמה כבעלת ברית אדירה ומוכשרת, בעלת יכולות מודיעיניות מהטובות בעולם, בניגוד למדינות ערב שמסתפקות בגינויים ומצפות שארה"ב וישראל יילחמו עבורן.
