רבים מנסים להבין את נשיא ארצות הברית דרך משקפי הדיפלומטיה הקלאסית וכושלים פעם אחר פעם. היועץ האסטרטגי אלמוג בייסברג, מנכ"ל "בייסברג טים", מסביר בראיון מיוחד ל-C14 למה הניסיון לקטלג את טראמפ כ"פוליטיקאי" הוא טעות בזיהוי, וכיצד מערכת ההפעלה העסקית שלו משנה את כללי המשחק הבינלאומי: "הוא לא נכנס לחדר כדי לייצר סדר, אלא כדי לגרום לצד השני לחשב מסלול מחדש".

נראה שהפרשנים והפוליטיקאים בעולם מתקשים מאוד לפענח את הצעדים של טראמפ. איפה הם טועים?
"הטעות היא בסיסית ונובעת מטעות בזיהוי. התקשורת והמערכת הבינלאומית מנסים כבר שנים לחפש בטראמפ דמות של פקיד ותיק במחלקת המדינה או נשיא אמריקאי קלאסי, בעוד שבפועל מדובר בקבלן-על. מי שמנסה להבין אותו דרך כללי הדיפלומטיה הקלאסית מפספס את העובדה הפשוטה: טראמפ לא חושב כמו מדינאי. הוא חושב כמו איש עסקים שבא לנצח במשא ומתן".
מה זה אומר בפועל על "מערכת ההפעלה" שלו? איך הוא רואה את העולם?
"הוא אמנם לובש חליפה של נשיא, מדבר מהבית הלבן ומצטלם עם מנהיגים, אבל הוא לא מחפש את מה שדיפלומטים מחפשים. הוא לא מעוניין בהרמוניה, ביציבות, בשפה מאוזנת או ב'איתותים נכונים' לקהילה הבינלאומית. כל התורה שלו מסתכמת בדבר אחד: כוח מיקוח. בזמן שהעולם הפוליטי מדבר על בריתות ונורמות, טראמפ פועל במונחים של לחץ, מחיר, תשואה, מינוף ודד-ליינים. המטרה שלו היא אחת – לכופף את הצד השני".

זה נשמע מאוד כאוטי. הזיגזגים שלו והשינויים התכופים בעמדות הם לא סימן לבלבול?
"ממש לא. כאן בדיוק אנשים מתבלבלים לגביו. מה שהפרשנים רואים ככאוס, טראמפ רואה כמשא ומתן. מה שהם מכנים 'זיגזוג', הוא רואה כגמישות טקטית. חוסר העקביות שלו הוא למעשה פתיחה אגרסיבית לעסקה. כשהוא מאיים, מקשיח עמדות ואז נסוג חלקית ברגע האחרון – זה לא בלבול, זה דפוס. הוא לא בא לייצר סדר, הוא בא לייצר יתרון. הוא רוצה לראות מי נשבר ראשון".
אז המושג "מדינאי" פשוט לא רלוונטי לגביו?
"יש הבדל תהומי. מדינאי רוצה לייצב מערכת. איש עסקים רוצה להביא את העסקה הכי טובה עבורו אל מול תנאי הפתיחה. טראמפ מחזיק באינסטינקט של קבלן: הוא נכנס לחדר, זורק מספר מופרך, מטלטל את האווירה ויוצר אי-נוחות. הוא בוחן מי נלחץ, מי ממהר להסביר ומי מוכן לשלם כדי לקנות שקט. הוא הבין שחוסר ודאות הוא לא חולשה – הוא מוצר, הוא מנוף, ולפעמים הוא הנשק עצמו".

ומה לגבי ערכים או אידאולוגיה סדורה?
"מי שמחפש אצלו עומק אידאולוגי או מחויבות למסגרות בינלאומיות צפוי להתאכזב. זה לא שהוא 'לא מבין' במדיניות חוץ, הוא פשוט בז לה. מבחינתו העולם הוא לא מקדש של דיפלומטיה, אלא שוק. מדינות הן שחקנים, בריתות הן נכס, סנקציות הן מחירון, ואיומים הם האקדח שמונח על השולחן".

איך לדעתך ההיסטוריה תשפוט את צורת הממשל הזו?
"חשוב להבין שטראמפ לא מתנהל בפוליטיקה כאיש עסקים לשעבר, אלא כאיש עסקים בהווה. העולם חושב שהוא משחק שחמט מדיני, בזמן שהוא יושב בחדר אחר, מעלעל בחוזה ובודק מי לחיץ כדי לסגור דיל מהיר של עלות מול תועלת. בעיניי, הוא ייזכר בספרי ההיסטוריה כאיש שחשף באופן הבוטה ביותר עד כמה כוח ומסחר תמיד היו קרובים זה לזה. מחפשים נשיא ומקבלים סוחר, מחפשים אידאולוג ומקבלים מו"מניק – איש עסקים מבריק עם ארסנל יכולות של מדינה".
