בעוד משפחת שרמן יושבת שבעה על בנה, יהודה הי"ד, שנרצח בשבת שעברה בפיגוע דריסה רצחני סמוך לחומש, נראה שיש מי שחיים ביקום מקביל. ב"מגדל השן" של הר הצופים, החליטו חברי סנאט האוניברסיטה העברית שהגיעה השעה ל"ישיבה דחופה". אך אל תטעו, לא מדובר בישיבה לזכרו של הנרצח, גם לא בגינוי לטרור הערבי שגודע חיי נערים. מבחינת הפרופסורים המנותקים, האויב האמיתי הוא המתיישבים.
במכתב פנימי שהגיע לידינו, נחשף כי סנאט האוניברסיטה התכנס ביום חמישי האחרון לדיון ב"אימוץ הצהרה בנושא אלימות ביהודה ושומרון". המכתב, שנכתב בשיתוף "מטה הדמוקרטיה", רצוף בביטויים קשים ומסיתים המזכירים עלילות דם מהסוג הנחות ביותר. בזמן שהטרור הערבי משתולל בכבישים, חברי הסנאט עסוקים ב"בושה עמוקה" שהם חשים כביכול בשל "גילויי טרור יהודי משתולל".
התעלמות מוחלטת מהנרצחים
במסמך שמשתרע על פני פסקאות ארוכות של הטפה מוסרית, לא נמצאה ולו מילה אחת, אפילו לא ברמיזה, על הפיגוע הרצחני בשבת האחרונה. יהודה שרמן, נער צעיר שכל חטאו היה יהדותו, לא קיים בעולמם של חברי הסנאט. עבורם, הטרור הערבי הוא כנראה גזירת גורל שאין טעם לדון בה, אך "אלימות יהודית" היא עילה לכינוס חירום.
"שתיקה מול הטרור שבתוכנו היא כתם מוסרי שלא יימחה", נכתב בהצעה להצהרה. מעניין לשאול את חברי הסנאט: האם השתיקה המבישה שלכם מול רצח של נער יהודי בדם קר אינה כתם מוסרי? האם ההתעלמות מהטרור שמופנה כלפי תושבי יהודה ושומרון מדי יום אינה פשיטת רגל ערכית של המוסד שאמור להוביל את החינוך בישראל?
רוח גבית לטרור
המכתב המלא: "מזה תקופה ארוכה שאנו עדים לגילויי אלימות של האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון / הגדה המערבית כלפי האוכלוסייה הפלשתינית. מעשים אלו, הכוללים פגיעות קשות בגוף וברכוש, הפחדה, השפלה וגירוש, הגיעו במקרים מסוימים לכדי מעשי רצח מזעזעים. תופעות אלו אך התעצמו בחודש האחרון, בחסות המלחמה מול איראן.
"כאזרחי מדינת ישראל, אנו חשים בושה עמוקה לנוכח גילויי הטרור היהודי המשתולל. אנו מוחים על אוזלת ידם של הממשלה ושל כוחות הביטחון מלפעול בעוצמה הראויה נגד תופעה זו בכל האמצעים העומדים לרשותם. טרור המופעל נגד חפים מפשע אינו משתנה בהתאם לזהות המבצע או הקורבן; טרור הוא טרור, ודינו להיות ממוגר.
"על מדינת ישראל, כאחראית בשטח, מוטלת חובה ברורה, הן מכוח המשפט הבינלאומי והן מכוח החוק הישראלי, להגן על שלומם של כלל התושבים, יהודים ופלשתינים כאחד. מעבר לחובה המשפטית, מוטלת על הממשלה חובה מוסרית ראשונה במעלה: לא להתיר, במעשה או במחדל, את דמם של תושבי יהודה ושומרון / הגדה המערבית. הטרור היהודי אינו משרת שום מטרה לגיטימית; נהפוך הוא: הוא מכרסם ביסודות קיומנו. שתיקה מול הטרור שבתוכנו היא כתם מוסרי שלא יימחה".
מתנועת אם תרצו נמסר: "הסנאט הנ"ל לא טרח להוציא הודעות גינוי על פיגועים בעבר. שוב נחשף עומק הצביעות באקדמיה הישראלית. התנהלות בלתי נסלחת. אנחנו נתקן".
מטעם האוניברסיטה העברית, לא נמסרה תגובה.
