היום הוגשה לבית הנשיא חוות הדעת מטעם השר אליהו בעניין בקשת החנינה לראש הממשלה נתניהו. כלומר, שלב חדש בהליך המכריע – כעת הכל מונח על כתפיו של נשיא המדינה.

בבית הנשיא מבהירים הבוקר: כל ניסיון להשפיע בצורה זו או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות של הנשיא, מכל כיוון שהוא, לא ישפיע על שיקול הדעת של הנשיא ולא ישנה דבר. הנשיא יפעל אך ורק על פי הדין, צו מצפונו וטובת המדינה.
מעניין על איזה דין מדברים בבית הנשיא, כי החוק בעניין משפט נתניהו נרמס פעם אחר פעם ע"י המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי. ההליך זוהם ומדי יום מתגלים בבית המשפט ועוד ועוד עבירות של הדרג הפקידותי.

אז בואו נתמקד בטובת המדינה: אם טובת המדינה מעל הכול צריך לעצור את הטרלול הזה. מדינה שלמה נגררת שנים בתוך משפט שאיבד פרופורציות. על בובת באגס באני, על סיגרים, על רעש אינסופי מלווה בהדלפות מגמתיות ובינתיים, מדינה שלמה נשחקת כאן.
זו כבר לא רק שאלה של נתניהו – זו שאלה של שפיות, ובעולם מבינים את זה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נשיא המעצמה הגדולה בעולם והיום שותפתנו המשמעותית ביותר בעת מלחמה, כבר פנה לנשיא שלנו חמש פעמים, אמר את דעתו בצורה ברורה.

טראמפ ונתניהו עוסקים בימים אלה בשינויים היסטורים, בשינוי פני העולם כולו. אבל כאן, הפקידים שלנו, כשהם רוצים הם יעילים מאוד. כשהם רוצים, הם יסחבו, יתקעו מקלות בגלגלים, יעכבו, ימשכו.
כך בדיוק נהגה היועמ"שית: שלושה חודשים עיכוב סתם, בנושא כל כך קריטי למדינת ישראל ולביטחון המדינה. זו בדיוק ההוכחה עד כמה לא מדובר בשיקולים עניינים – אלא ברדיפה.

על נשיא המדינה הרצוג מוטלת עכשיו אחריות גדולה: ההחלטה שלו לא תהיה רק משפטית, היא תהיה גם מסר למערכת החוק הישראלית, לשותפים שלנו בארה"ב
ולעולם כולו: האם מדינת ישראל היא בת ברית שאפשר לעשות איתה היסטוריה עולמית?
אז אם טובת המדינה היא השיקול התשובה ברורה – לעצור את המשפט הזה. לא בשביל נתניהו, אלא בשביל המדינה. לא על מנת למלא בקשה של נשיא ארה"ב, אלא כדי להחזיר לכאן, למדינת ישראל את השפיות, ההיגיון והשכל הישר.
