בזמן שכלי התקשורת כמעט מתעלמים מהפיגוע הרצחני ליד חומש, פעיל ההתיישבות יהודה שרמן הי"ד הובא למנוחות. במערכת הביטחון מגמגמים על חשד לפיגוע, בתקשורת מדברים על תאונה, כל אדם מיושב בדעתו מגדיר זאת כפיגוע, אבל אם תשאלו אותי – כולם טועים.

יהודה יצא מבחירה מהגדרות והלך להקים חווה בצפון השומרון באזור שהופקר במשך שנים לידי האויב. הוא התגייס לצבא חיילי בית דוד, שאמנם אין להם מדים, אבל הכיפה הגדולה והפאות הארוכות מסגירות אותם, את הבחורים האלו – נערי הגבעות והחוות שנשארים ערים לילות שלמים כדי לשמור על הבית וקמים מוקדם בבוקר כדי להוציא את העדר למרעה.

לאחר הפיגוע הרצחני: התגובות בפטריוטים להסתה נגד המתיישבים
אז נכון, הם ממש לא צבא מאורגן ואין שם מנהיג, רמטכ"ל ומפקדים, אבל יש שם הרבה חיילים שמוכנים להקריב את החיים שלהם בשביל שיהודים יוכלו לחיות בשלום בארץ ישראל. מדובר בלוחמים שמקריבים את שנות נעוריהם כדי ליישב את אדמת הארץ ולהילחם במערכה שהופקרה במשך עשורים על ידי מדינת ישראל.

ויהודה, בן ה-18 בלבד, נפל בחזית הזו. ממש כמו חייל לכל דבר. הוא יצא לסיור ביטחוני שגרתי על הריינג'ר, ולא חזר ממנו. הוא נפל במערכה על ארץ ישראל, המערכה על כיבוש הארץ שכל כך אהב. הוא לא נרצח. הוא ידע מה הסיכון בדרך החיים שלו – ובחר בכל זאת לקחת אותו כמו רבים וטובים בעם ישראל.
אז נכון, יהודה לא הספיק ללבוש גם את המדים הירוקים, אבל הדונמים שכבש, העיזים שהאכיל והחווה שהקים היו ממש בסיס צבאי, כזה שמראה לאויב את הגבול. בסיס שמפסיק לגדר את היישובים היהודיים כאילו הם גטו ומראה לאויב מי בעל הבית האמיתי.

בגיל 18 בלבד יהודה מראה לנו מה זה דור של גאולה וניצחון, כמו שאמר אביו בהלוויה: "הדור שגדל פה לא למד ליבה, הוא לא יודע מה זה A B C מה זה האותיות האלו. הם יודעים שכל ארץ ישראל שלנו". הוא חלק מדור שגדל על צלקות הגירוש והסכמי אוסלו – והבין שלעולם לא עוד.

"לוחם של ארץ ישראל": אלפים ליוו למנוחות את יהודה שרמן הי"ד
אז בבקשה, כשאתם מדברים עליו ועל חבריו, כמו בנימין אחימאיר בן ה-14 או הראל מסעוד ונחמן מורדוף הי"ד, שנפלו בגיל צעיר על הגנת ארצם, אל תגידו שהם נרצחו בפיגוע – כי הם נפלו במערכה על ארץ ישראל. מערכה לא פחות חשובה מהמבצע באיראן או הלחימה בלבנון ובעזה.

ולאלו המבקרים שזועמים על כך ש"נוער הגבעות לא מתגייס לצבא", אז תחשבו פעמיים לפני שאתם זורקים שטויות לאוויר. כי דניאל אחיו של יהודה, שנפצע אף הוא בפיגוע, הוא לוחם מילואים שהקים את החווה לזכר חבריו לנשק שנפלו בלבנון. וכמו בכל הארץ גם בהתיישבות הקריבו את הטובים ביותר. וכן, הלוחמים האלו מתזזים בין מילואים בצה"ל לשירות קבע בהתיישבות.
נכון, הם לא מצטלמים יפה ופותחים מהדורות, ולרובם אין בכלל רשתות חברתיות כדי לקרוא מה כותבים עליהם, אבל יש להם אידאולוגיה חזקה, אכפתיות לעם ישראל ואהבה לארץ ישראל – וכמו שאמרה נעמי שמר: "ואז ראיתי מסביב את העשרות את המאות ואת האלפים, אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים. וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". ואז… מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם אמרתי : "אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם".

