המערכה מול איראן משמשת לא רק כזירה צבאית פעילה, אלא גם כפלטפורמה לבחינת יכולות מתקדמות של צבא ארה”ב. לפי גורמים אמריקניים ודיווחים בתקשורת הבינלאומית, הפנטגון משלב בלחימה מערכות נשק חדשות, בראשן טילים בליסטיים מדויקים, כחלק מתהליך רחב של התאמת הצבא לעימותים מול מדינות גדולות.

בשלבים הראשונים של הלחימה הפעילה ארה”ב טילי Precision Strike Missile, מערכת שנכנסה לשירות בשנים האחרונות ונעשה בה שימוש מבצעי ראשון. הטילים שוגרו לעבר מטרות באיראן, חלקם ממדינות המפרץ הפרסי, ופגעו ביעדים שונים, בהם גם כלי שיט של חיל הים האיראני. בהמשך נעשה שימוש גם בטילי ATACMS, המוכרים מהמלחמה באוקראינה.
בפיקוד המרכז של צבא ארה"ב ציינו כי מדובר בשינוי משמעותי באופי הלחימה. לצד תקיפות אוויריות, הולך וגובר השימוש בטילים קרקעיים מדויקים, המאפשרים פגיעה מטווחים ארוכים תוך חלוקת משימות בין מערכות שונות, כולל מטוסים, מל"טים ומשגרים ניידים.

אחד הכלים המרכזיים במערך זה הוא משגר ה-HIMARS, מערכת ניידת המאפשרת שיגור מהיר של רקטות וטילים, ולאחר מכן תנועה מיידית לצמצום החשיפה. שילוב זה נחשב יעיל במיוחד בסביבה שבה כלי טיס בלתי מאוישים מהווים איום על מערכות נשק קרקעיות.
הטילים שבהם נעשה שימוש מגיעים לטווח של מאות קילומטרים ומבוססים על מערכות ניווט לווייניות, המאפשרות פגיעה מדויקת במטרות קבועות. לפי הערכות, חלק מהשיגורים בוצעו משטחן של מדינות במפרץ, אם כי לא נמסרה לכך הודאה רשמית. גורמים אמריקניים ציינו כי מדינות באזור עשויות לאפשר שימוש בשטחן מבלי להצהיר על כך בפומבי.

במקביל, הפנטגון ממשיך לפתח גם טילים היפר-סוניים, בעלי טווח של יותר מ-1,600 קילומטרים ומהירות גבוהה במיוחד. מערכות אלו נועדו להרחיב את יכולות התקיפה לטווחים ארוכים ולהתמודד עם מערכות הגנה מתקדמות.
לפי גורמים צבאיים, השימוש בטילים הקרקעיים נועד גם להקשות על מערכות ההגנה של איראן, באמצעות תקיפות ממספר כיוונים ובשילוב סוגי חימוש שונים. בנוסף, מדובר בהזדמנות לבחון את המערכות החדשות בתנאי קרב, לעיתים תוך האצת תהליכי הפיתוח והכנסתן לשימוש מוקדם מהמתוכנן.

מעבר להשפעה המיידית בזירה האיראנית, בארה"ב רואים במהלך גם מסר רחב יותר. היכולת לפגוע בכלי שיט ובמטרות מרוחקות באמצעות טילים ניידים נחשבת רלוונטית גם לאזור האינדו-פסיפי, ובפרט לעימות אפשרי מול סין. בתרחישים אלו, מערכות דומות עשויות להיות מוצבות באיים ולשמש לפגיעה בכוחות ימיים בטווחים ארוכים.
בפנטגון מדגישים כי מדובר בחלק ממעבר תפיסתי רחב, מהתמקדות בלחימה בארגוני טרור ללחימה מול מדינות בעלות יכולות צבאיות מתקדמות. המערכה הנוכחית, כך לפי ההערכות, משמשת גם לבחינת יישום תפיסה זו בזמן אמת.
