איראן נמצאת באחת מנקודות השפל הקשות בתולדותיה, והסיבה לכך אינה רק המלחמה החיצונית אלא שיתוק מוחלט בצמרת ההנהגה. מוג'תבא חמינאי מונה למנהיג העליון רק לפני ימים אחדים בצל חיסולו של אביו, אך הוא נמצא במצב של חוסר תפקוד כמעט מוחלט. חמינאי הבן אינו מצליח לבסס את מרותו על מנגנוני הביטחון, ופעולותיו המבצעיות של המשטר מתנהלות ללא יד מכוונת אחת, כך דווח היום (חמישי) ב"פוקס ניוז".

הדרמה האמיתית מתרחשת בתוך בית החולים האוניברסיטאי "סינא" בטהרן. אגף שלם במבנה נחסם, בוצר והפך למפקדה צבאית לכל דבר. שם, תחת אבטחה כבדה, מאושפז המנהיג החדש בעקבות פציעות רב-מערכתיות קשות שספג במתקפה האווירית ב-28 בפברואר.
היעדרותו המוחלטת מהעין הציבורית מעוררת שאלות קשות. כל הודעותיו מועברות בכתב או מוקראות בטלוויזיה על ידי קריינים, עובדה המחזקת את ההערכה כי מצבו הפיזי אינו מאפשר לו לשאת נאום או אפילו לנהל ישיבות קבינט פשוטות. הדיווחים על היותו בקומה או במצב של נכות קבועה, הכוללת אובדן גפה ופגיעה פנימית חמורה, נראים כעת קרובים למציאות יותר מאי פעם.

לצד הדיווחים על אשפוזו בטהרן, גורלו המדויק של מוג'תבא ח'אמנאי נותר תחת ערפל כבד, כאשר גורמי מודיעין מערביים מצביעים על חוסר ודאות מוחלט בנוגע למצבו הרפואי והתפקודי.
על פי פרסומים זרים, ייתכן כי המנהיג החדש הוטס במבצע חשאי אל מחוץ לגבולות איראן לצורך קבלת טיפול רפואי מציל חיים במדינה שלישית, וזאת בשל חומרת פציעותיו והחשש כי מתקני הרפואה המקומיים תחת איום או אינם ערוכים לטיפול במורכבות פגיעתו. היעדרותו הממושכת מהעין הציבורית, בשילוב עם הדיווחים על "מבצע הפינוי השקט", מחזקים את ההערכה כי השליטה בפועל במדינה אינה נמצאת בידיו.

חוסר התפקוד של מוג'תבא יצר כאוס חסר תקדים בצמרת קבלת ההחלטות. על הנייר הוא המנהיג העליון, אך בשטח המדינה פועלת ללא מצפן אסטרטגי. גורם מודיעיני תיאר את המצב ל"פוקס ניוז" במילים מטלטלות: "אנחנו רואים מדינה שפועלת על אוטומט. אין מי שיגיד 'עצור' או 'שנה כיוון'. מוג'תבא הוא סמל ריק מתוכן כרגע".
גם חיסולם של עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, ושל ע'ולאם רצ'א סלימאני, מפקד הבסיג', הותיר את שרשרת הפיקוד האיראנית ללא שתי דמויות מפתח ריכוזיות. לאריג'אני נחשב לגורם המקשר בין הדרג המדיני לביטחוני, בעוד סלימאני חלש על כוחות הפנים והגיוס של המשטר. אובדן שני האישים הללו במקביל, יחד עם מצבו הבלתי ידוע של מוג'תבא ח'אמנאי, יצר מצב שבו מוקדי הכוח המרכזיים בטהרן נותרו ללא הנהגה פעילה בדרג הבכיר ביותר.

צילום: שאטרסטוק
בוואקום שנוצר, פלגים שונים בתוך משמרות המהפכה (IRGC) החלו לפעול באופן עצמאי: הגנרלים בשטח מאשרים תקיפות טילים מאסיביות ללא אישור ישיר מהדרג המדיני. בנוסף, הנשיא פזשכיאן מנסה לשמר סדר כלשהו, אך נתקל בבוז מצד הדרג הצבאי שרואה בו דמות חסרת סמכות. כמוכן, מועצת המנהיגות – גורמים שהיו אמורים להתפרק עם מינוי המנהיג עדיין מחזיקים במושכות המודיעין, מה שיוצר שרשרת פיקוד כפולה ומסוכנת.
המציאות השבורה הזו מעוררת דאגה עמוקה בוושינגטון ובירושלים. משטר שמתנהל ללא ראש ברור עלול להגיב בצורה אלימה ובלתי צפויה עוד יותר, כפי שניתן לראות בתקיפות האחרונות על מתקני האנרגיה במפרץ הפרסי. הנשיא טראמפ היטיב לתאר את המבוכה המערבית כשציין: "אנחנו אפילו לא יודעים מי המנהיג שלהם כרגע".

הדיווח מתכתב עם הפרסום של כתבנו לענייני איראן דרור בלאזדה, לפיו הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן מודה בשיחות סגורות כי הוא מודר לחלוטין מהדיונים האסטרטגיים ומהתכנונים הצבאיים של המשטר. פזשכיאן הביע תסכול עמוק ותחושת חוסר תועלת נוכח נתק מוחלט מהמנהיג העליון, תוך שהוא מפנה זעם חריג לעבר משמרות המהפכה על מה שנראה בעיניו כהפקרות אבטחתית – ואולי אף מהלך מכוון שהובילו לחיסולם של עלי לאריג'אני ומפקד הבסיג'.

ככל שמוג'תבא חמינאי ממשיך להיעדר מהמרחב הציבורי, כך גובר הלחץ הפנימי באיראן. המשטר, שנמצא על כרעי תרנגולת, ניצב בפני סכנת קריסה פנימית או השתלטות צבאית מלאה של משמרות המהפכה. המלחמה מול ישראל וארה"ב היא כעת רק חזית אחת בתוך המאבק הגדול על עצם קיומו של שלטון האייתוללות, שנותר ללא מנהיג מתפקד ברגע הגורלי ביותר שלו.
