בפסיקה שעשויה לשנות את האופן שבו בתי משפט לתעבורה מתייחסים לעבירות שבוצעו בצל המלחמה, קיבל שופט בית משפט לתעבורה את טענות הנהג והכיר בנסיבות הביטחוניות כשיקול מקל בגזירת העונש – וקיצר את תקופת שלילת הרישיון ל-20 יום בלבד.

האירוע התרחש בכביש 1 בשעות הצהריים, במהלך מבצע "שאגת הארי". הנהג נסע במהירות של 157 קמ"ש – כ-75% מעל המהירות המותרת של 90 קמ"ש. במהלך הנסיעה פרצו שתי אזעקות; בכל פעם עצר הנהג את רכבו. אולם בין האזעקות, ובעודו מצוי בכביש פתוח וחשוף, דרך על הדוושה כדי לקצר ככל האפשר את הזמן שבו הוא שוהה מחוץ למרחב מוגן.
עו"ד אילון אורון, יו"ר ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין לשעבר ומחבר האנציקלופדיה לתעבורה, ייצג את הנהג וטען כי בתקופת חירום לאומי אין להחיל את אמות המידה הרגילות של דיני התעבורה. לדבריו, רצף האזעקות יצר מציאות שבה הנהג, שביקש להגיע בהקדם האפשרי למרחב מוגן, פשוט לא שם לב למהירות הרכב.

עוד טען עו"ד אורון כי יש הבדל מהותי בין נהיגה פזיזה מתוך זלזול בבטיחות לבין נהיגה מואצת מתוך חרדה קיומית – ושבית המשפט מחויב להבחין בין השניים.
התביעה המשטרתית התנגדה בתוקף להתחשבות בנסיבות האמורות. לעמדתה, לא ניתן לאפשר לנהגים לסטות ממגבלות המהירות גם בימי חירום, ובוודאי לא לנהג שעברו התעבורתי כבר מעיד על דפוסי נהיגה בעייתיים. השופט בחר לקבל את עמדת ההגנה. בפסיקתו הציב את הנסיבות הביטחוניות כשיקול מקל ממשי, וגזר על הנהג – חרף עברו התעבורתי העשיר ועבירות תנועה קודמות רבות – שלילת רישיון של 20 יום בלבד.
