במהלך ריאיון בתוכנית "ישראל הבוקר", ניתח היום (שלישי) סא"ל (מיל') עמית יגור את המשך המערכה בצפון. יגור טען כי המפתח להחלשת חיזבאללה טמון בשינוי אסטרטגי: פגיעה בתשתיות הכלכליות-אזרחיות של הארגון והקמת רצועת ביטחון רחבה.

"ההצהרות של הדרג המדיני והצבאי היו קצת נמהרות בהיבט של סיום המערכה", פתח יגור את דבריו. לדבריו, למרות המכות הקשות שספג חיזבאללה, אף אחד במערכת הביטחון לא השלה את עצמו שכל היכולות של הארגון חוסלו. יגור הדגיש כי לצד הטיפול הצבאי, ישנו נדבך קריטי שטרם טופל במלואו: "התשתית האזרחית של חיזבאללה היא לא פחות חשובה לטיפול מהתשתית הצבאית".
היעד: התשתית הכלכלית והבנקים של חיזבאללה
יגור ציין כי ישראל החלה לאחרונה לתקוף את המערכת הכלכלית של הארגון, כולל סניפי בנק "אל-קרד אל-חסן". לדבריו, פגיעה בנכסים אלו היא קריטית מכיוון שזו תשתית שקשה מאוד לשקם במהירות, והיא זו שמאפשרת לארגון לשמר את אחיזתו בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון.

"רצועת ביטחון היא לא מונח מגונה"
בהתייחסו לסיום הלחימה, יגור סבר כי ישראל לא תוכל לסמוך על צבא לבנון שיפרק את חיזבאללה מנשקו. "צבא לבנון קשור בקשרים עבותים עם חיזבאללה. יש משפחות שבהן אח אחד הוא קצין בצבא לבנון והשני איש חיזבאללה", הסביר.
הפתרון, לשיטתו, הוא חזרה לתפיסת "רצועת הביטחון" בכל הגזרות. "צה"ל צריך לעמוד כחוצץ בין האוכלוסייה מנגד לבין האוכלוסייה שלנו. זו צריכה להיות רצועה רחבה וקלה יותר להגנה מאשר רצועת הביטחון הקודמת".
הסדק בתוך איראן והקשר המדיני
מעבר להיבט הצבאי, יגור הצביע על הזדמנות מדינית ליצירת משקל נגד לחיזבאללה בתוך לבנון. הוא טען כי על ישראל לשלב מרכיב מדיני שידחוף את האוכלוסייה בלבנון לתהליכי נורמליזציה, דבר שיערער את המעמד של חיזבאללה כ"מגן לבנון".

במקביל, יגור זיהה סדקים משמעותיים במשטר האיראני – החל מהפסקות אינטרנט יזומות ועד למאבקי כוח פנימיים בין הנשיא פזשכיאן למשמרות המהפכה. "אנחנו רואים משטר שמרגיש רדוף, לא רק ביכולת שלו לשלם משכורות אלא גם בשליטה שלו ברחוב", סיכם.
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]
