המלחמה הנוכחית באיראן הציבה את רוסיה במצב בעייתי מאוד. אם הדברים יכלו על פי התכנון הישראלי-אמריקאי, משטר האייתוללות ששלט במדינה במשך 47 שנים יפול ויעביר את השליטה לגורם אחר – שכנראה יתמוך בארה"ב. כך בעצם הנשיא הרוסי עלול לאבד תוך פחות משנה וחצי את שתי החברות הקרובות שלו במזרח התיכון (אחרי נפילת אסד בסוריה).
2+התקשורת הספרדית סיקרה את מערכת היחסים בין המדינות וקבעה כי למוסקבה יש הרבה מה להפסיד מבחינה כלכלית באיראן לאחר עשורים של השקעות במגזרי האנרגיה, הנשק והגרעין. עוד נאמר בספרד כי שיתוף הפעולה בתחומי הנשק והאנרגיה הם שני תחומים שבהם מערכת היחסים בין המדינות צמחה.
בתחום הנשק כטב"מים איראניים תרמו לפעולות הצבאיות של רוסיה באוקראינה, והמצד השני נחתם הסכם סודי למכירת טילי כתף נגד מטוסים מסוג "ורבה" לאיראן, דיווח שפרסמה סוכנות הידיעות רויטרס. בנוגע לתחום האנרגיה, קריסת משטר עלולה להקפיא או לשנות פרויקטים מרכזיים בתחומי הגז, הנפט והגרעין האזרחי, לסכן את נתיב הגז הרוסי לאיראן ולהפוך השקעות מחויבות לחסרות ערך כלכלי.
2+ובכל זאת, למרות הסיכונים – פוטין נמנע מלהתעמת עם טראמפ. המומחה הפוליטי האוקראיני אנטון שחובצוב טוען כי הנשיא הרוסי אינו רוצה לסכן את "הניטרליות הידידותית" של טראמפ במלחמתה של רוסיה עם אוקראינה, המשרתת בסופו של דבר את צמצום הסיוע לקייב ומניעת חלק מהסנקציות על רוסיה.
אבל זו אינה הסיבה היחידה לכך שפוטין לא עוזר באיראן על פי שחובצוב. החוקר הפוליטי הוסיף כי רוסיה מרוויחה מעליית מחירי הנפט, בעוד אוקראינה נפגעת מהזינוק בביקוש לטילי יירוט – שנמכרים למדינות אחרות ולא לה. יתרון נוסף עבור מוסקבה הוא הפחתת תשומת הלב הבינלאומית לפלישה לאוקראינה.
2+הסיבה האחרונה היא שכל עוד המלחמה באיראן נמשכת, הרוסים והאוקראינים כבר לא צריכים להעמיד פנים שהם מנהלים משא ומתן. אבל כאשר השיחות הללו יתחדשו, מוסקבה תהיה ככל הנראה בעמדה כלכלית חזקה יותר ודרך הסכמים פוטנציאליים עם ממשל טראמפ – שיהפכו אותה חזקה יותר גם במובן הפוליטי.
