על פי מקורות המקורבים למשמרות המהפכה, מאז חיסולו של חמנאי האב המערכת האיראנית מחולקת לשני מחנות ברורים. מצד אחד מחנה מוג'תבא חמנאי, ומהצד השני המחנה של עלי לאריג'אני, יושב ראש המועצה לביטחון לאומי ומי שנחשב למנהיג בפועל.
2+מאחורי מוג'תבא ניצבת קבוצה חזקה מאוד בממסד הביטחוני. בראשם אחמד והידי, המפקד החדש של משמרות המהפכה; מוחמד-באקר קליבאף, יושב ראש הפרלמנט האיראני; ובכירים נוספים. כולם אנשים שמזוהים עם הקו הקשוח של המשטר ועם משמרות המהפכה.
קליבאף, שבעבר היה קרוב למחנה של לאריג'אני, עבר לצד של מו'׳תבא. לא מתוך אידיאולוגיה – אלא מתוך הבנה פשוטה: מי ששולט באמת באיראן הם משמרות המהפכה.
2+ומנגד עומד כאמור המחנה של עלי לאריג'אני ואחיו צאדק לאריג'אני, שהיה מועמד בולט לרשת את המנהיג העליון שחוסל. עלי, אחיו, דחף לכך רבות – אך ללא הצלחה.
במונחים איראניים, לאריג'אני נחשב לדמות מתונה ופרגמטית יותר. בתוך המשטר עצמו יש מי שחוששים שאם יגיע לעמדת כוח – הוא עלול ללכת להסכם עם ארצות הברית. יריביו טוענים שהוא אוהב את החיים הטובים, ושהוא ומשפחתו צברו את הונם דרך שחיתויות. לטענתם, לאריג'אני יהיה מוכן להתפשר כדי לשמור על מעמדו הבכיר.
2+במחנה של מוג'תבא זיהו את הסכנה. לכן כבר עכשיו הוכן תיק מפליל נגד האחים לאריג'אני, בניסיון להרחיקם ממוקדי הכוח – אולי באמצעות הדחה, אולי באמצעות העמדה לדין ומשם לכלא, ואולי אף חיסול. ההערכה היא שהצעדים הראשונים יינקטו נגד צאדק, שנחשב לאיום משמעותי על מוג'תבא. מנגד, גם לאריג'אני אינו מחכה וכבר מכין מהלכים נגדיים. כך או כך, מאחורי הקלעים מתחוללת דרמה של ממש.
בסופו של דבר, מי שיכריעו את הקרב הזה הם משמרות המהפכה. אם מחנה מוג'תבא ינצח, איראן עלולה להפוך למדינה שבה הצבא והביטחון שולטים בכל, והמערכת הפוליטית נדחקת לשוליים. איראן של משמרות המהפכה – מדינה שהמודל שלה דומה לצפון קוריאה.
