מציאות המלחמה בישראל הפכה את הריצה למרחב המוגן לשגרת חיים עבור מיליוני אזרחים. אך בעוד שרובנו מוצאים נחמה וביטחון בממ"ד או במקלט השכונתי, עבור תושבי דרום תל אביב האזעקה היא רק תחילתו של סיוט כפול: סכנת הטילים מלמעלה, וסכנת הרחוב מלמטה.
העדויות המגיעות משכונות דרום העיר חושפות תמונת מצב עגומה שבה התושבים נותרו חסרי אונים. מחשש להתנכלויות ואלימות, התושבות שעמן שוחחנו ביקשו להישאר בעילום שם, אך קולן זועק את המצוקה של עשרות אלפי תושבים.
"תופסים את מקומנו במקלט בלי שמץ של בושה"
א', תושבת שכונת התקווה שמתגוררת על הכביש הראשי כבר למעלה מ-20 שנה, מתארת כיצד השכונה שבה גדלה שינתה את פניה ללא היכר, תהליך שהגיע לנקודת רתיחה דווקא עכשיו, בזמן המלחמה.
1+"אני כאן מאז שהכל התחיל, עם זרם המסתננים, הפליטים והשב"חים שהציפו את דרום תל אביב", היא מספרת. לדבריה, המצוקה בשטח מורגשת היטב בקרב הקהילה הוותיקה: "עם השנים המצב לא השתפר אלא רק הלך והחמיר. יש כאן תחושה שהם מקבלים גיבוי מכסף זר ומגורמי שמאל רדיקלי. התחושה שלנו היא שמופעל כאן סוג של אפרטהייד נגד יהודים. חלק מהם, במיוחד הנוצרים שבהם, מרגישים שהארץ הזו שלהם בגלל שישו נולד כאן, ומתנהגים כאילו הם היהודים האמיתיים ולא אנחנו".
תחושת הניכור הזו, מתארת א', מתורגמת לסכנת חיים של ממש בעתות חירום. "הם מרגישים עליונות עלינו כי הפכנו למיעוט בבית שלנו. זה ניכר מאוד בזמן אזעקות, כשאנחנו יורדים למקלטים – הם פשוט תופסים את מקומנו בלי שמץ של בושה, ולנו אין לאן ללכת".
"חוסמים מקלטים, מעשנים סמים וזורקים נפצים באזעקה"
הפחד ברחובות דרום העיר אינו מסתכם רק במאבק על מקום במקלט. ב', תושבת שכונת שפירא, מתארת מציאות יומיומית של טרור פלילי ברחובות, שמתעצם בחסות המלחמה.
"דרום תל אביב נמצאת במצוקה ובפחד עצום כבר שנים", היא משתפת בכאב. "יש כאן בשכונה שפע של זרים – מהודו, סרי לנקה, אריתריאה וסודן. אנחנו סובלים במיוחד מכנופיה שנקראת 'SSQ' (המוכרת גם כ'כנופיית הקפוצ'ונים'). התחושה שלי ושל שאר התושבים היא שפשוט לא אכפת לאף אחד מה יקרה לנו".
1+ב' מתארת מציאות בלתי נתפסת בזמן חירום: "הם חוסמים את המקלטים הציבוריים. באמצע אזעקות הם מפזרים חומרי נפץ וזיקוקים, מה שמגביר את החרדה והפנאניקה. יש תחושה של פחד תמידי באוויר. אני אישית מסתובבת תמיד עם גז פלפל, ואני לא יכולה לתת לבת שלי לצאת מהבית בלילה. מבחינתי, אלו טרוריסטים לעתיד שסופם לפגוע בכולם".
המקלטים והגינות הציבוריות, שאמורים לשמש מחסה לאוכלוסייה, הפכו למוקדי פשיעה. "יש נרקומנים בתוך המקלטים עצמם", מוסיפה ב'. "הילדים פוחדים להיכנס לשם. בגינות הציבוריות מעשנים סמים ליד הילדים שלנו. ההורים כאן בלחץ תמידי. רק לאחרונה נאלצתי לגרש בעצמי נרקומן סודני מהגינה כדי שהילדים יוכלו לשחק".
נדמה שבדרום תל אביב, הזכות להגנה ולביטחון אישי – נסדק לחלוטין. בזמן שמדינת ישראל נלחמת על קיומה מול אויבים מבחוץ, תושבי דרום העיר ממשיכים להילחם על הבית, על הרחוב, ועל הזכות הבסיסית למקום מוגן לברוח אליו כשנשמעת האזעקה.
