בעולם המקביל של מערכת המשפט בישראל כנראה אין מלחמה עם איראן. אולי גם אין טילים שנורים על אזרחי ישראל, אולי שם האיום מצפון הוא אגדה, אחרת אי אפשר להסביר את האבסורד שנחשף אתמול בבית המשפט.
2+בזמן שטייסינו בטהרן תוקפים את מי שמאיים על קיומנו ונלחמים על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל – יש מי בירושלים שמנהל מלחמה אחרת לגמרי. לזמן את ראש הממשלה לעדות. כן, בזמן מלחמה, ועל מה? פרשת הבילד והפגישה הלילית. שתי פרשיות זניחות שהמערכת הזו עסוקה בהן יום ולילה.
כך כתב שופט המחוזי בהחלטתו: "בניגוד לעבר, עתה התקבל אישור לביצוע פעולת חקירה זו (כלומר גביית עדות מרה"מ), ואף נעשו שני ניסיונות ליישמה, ניסיונות שלא צלחו עקב עומס העבודה המוטל על ראש הממשלה בימיה הראשונים של המלחמה. כפי שנמסר במעמד הדיון היום, בכוונת העוררת לפנות בפעם השלישית לגורמים הרלוונטיים בניסיון לתאם מועד חדש לגביית ההודעה, ויש לקוות שהפעם הדבר יסתייע".
2+כן כן – תפנו בפעם השלישית, כאילו לא מספיק הגחכתם את עצמכם. הרי מאוד חשוב שעכשיו ראש הממשלה יעסוק בזה. והדבר המדהים בכל הסיפור: אין אחד במערכת שיגלה שפיות ויגיד – חבר'ה זה הזוי, זה לא הזמן, מדינת ישראל נלחמת על ביטחונה והאדם שמוביל את המערכה הזו לא אמור לבזבז שעות על הקשקושים האלה.
זו כבר לא רק מערכת שמבזבזת זמן וכסף ציבורי, זו מערכת שחיה בתוך בועה אטומה, מנותקת מהמלחמה, מנותקת מהעם, מנותקת מהמציאות. בזמן שישראל נמצאת באחד הרגעים ההיסטוריים בתולדותיה ונלחמת במספר חזיתות, יש כאן מערכת משפט שמנהלת חזית נוספת, חזית שמפריעה למלחמה.
2+אז אולי זו העת לומר את זה בצורה הכי פשוטה: בזמן שטייסינו בטהרן נלחמים על הקיום שלנו, מערכת המשפט כאן מנסה לפרק אותנו מבפנים. בזמן מלחמה, מדינת ישראל לא צריכה חזית נוספת מבית. תנו לראש הממשלה לנהל את המלחמה – בלי ההפרעות שלכם.
