זה נשמע כמו סיפור לא יאמן – אבל הוא בכל זאת קרה: למרות המלחמה העצימה באיראן ולבנון, ההתייעצויות הביטחוניות התכופות וההתעסקות מסביב לשעון של ראש הממשלה בעניינים הביטחוניים, ישנם גורמים, במשטרה ובבית המשפט, שחיים במציאות אלטרנטיבית. כאילו בתוך בועה. כל מה שקורה מסביבם הוא רעשי רקע בלבד לדבר האמיתי שנמצא בראש מעייניהם – משפט נתניהו.
2+במציאות הזאת בה התעטפו, ראש הממשלה הוא ככל אדם, וניתן להפריע לו ולהטריד אותו בעניינים משפטיים, קלים וזוטרים כאחד, בכל עת ובכל זמן, כאילו אין מלחמה המשתוללת בחוץ, או לפחות כך עולה מבקשת המשטרה לתאם עדות מול לשכת נתניהו, בזמן שהוא מנהל את הקרבות באיראן ולבנון. הסיבה? פרשת הפגישה הלילית של ראש הסגל צחי ברוורמן עם אלי פלדשטיין בחניון הקרייה. ולא פעם אחת, פעמיים.
למגינת ליבם של אנשי המשטרה, ולשמחתם של הייתר, שמעוניינים שנתניהו יעסוק רובו ככולו בעניינים הבוערים בהם הוא נדרש לטפל, ראש הממשלה לא מצא מטבע הדברים את הפנאי למסור את עדותו בפרשה. זה לא הפריע לשופט עמית מיכלס למתוח ביקורת מרומזת על ראש הממשלה ולהביע "תקווה" שהניסיון הבא של המשטרה לתאם מועד כן יצלח.
2+אמנם בראשית דבריו מציין השופט הבנה מסוימת לסיטואציה בה מצוי ראש הממשלה בימים אלה, בציינו כי הניסיונות לתאם עמו עדות הן "ניסיונות שלא צלחו עקב עומס העבודה המוטל על ראש הממשלה בימיה הראשונים של המלחמה", אולם לדידו, כך נראה, כעת, כשהמלחמה כבר אינה בימיה הראשונים: "כפי שנמסר היום, בכוונת העוררת לפנות בפעם השלישית לגורמים הרלוונטיים בניסיון לתאם מועד חדש לגביית ההודעה, ויש לקוות שהפעם הדבר יסתייע".
השופט לא מבקש, חלילה, מהמשטרה לגלות מעט יותר הבנה ואיפוק למצב המורכב ולהמתין עם בקשת דחיית העדות למועד אחר, רגוע יותר, (ובכך ירגיע את הציבור שגם מערכת המשפט רתומה בימים אלה למאמץ המלחמתי ומוודאת שראש הממשלה יהיה פנוי לדיונים הביטחוניים ולמתן הוראות למערכת הביטחון בהתאם לצרכי השעה, על ידי הנחייה למערכת אכיפת החוק להניח לו לנפשו בעת הזאת), אלא בדיוק להיפך. הוא מקווה שמי שיעשה את המאמץ להתאים את עצמו לצרכי המשפט הוא ראש הממשלה.
2+הציבור הישראלי חשב שכבר הכל על עוטי הגלימות ומידת הניתוק שלהם למרחש בארץ ובעולם. אבל אז בא השופט מיכלס ומדגים, שוב, עד כמה עבה וסמיכה היא הבועה בה בחרו שופטי ישראל לשהות בה, בעתות שלום, כמו גם בזמן מלחמה.
