זו כבר לא שמועה, השר רון דרמר חוזר לקדמת הבמה באופן מלא. לדרמר יש מעמד מיוחד מאוד אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפן המקצועי ובפן האישי. חזרתו היא בשורה גדולה מאוד למערכת הציבורית הישראלית ולליכוד בפרט.

צריך להסתכל על המציאות בעיניים: המלחמה הזו הפתיעה רבים בדרכים שבהן נוהלו היחסים מול האמריקאים. אם במבצעים קודמים, כמו מבצע 'עם כלביא', קשרו לדרמר כתרים על התיווך מול הממשל בוושינגטון, הרי שבמלחמה הנוכחית ראינו הצגת יחיד. בנימין נתניהו עשה כאן 100% מהעבודה לבדו. הוא ניהל את הקשר מול הממשל, מול טראמפ ומול כל הגופים הרלוונטיים בהצלחה פנומנלית שעלתה על כל מה שראינו בעבר.
אבל כאן נכנס לתמונה הערך המוסף של רון דרמר. בין נתניהו לדרמר קיימת סימביוזה נדירה, מערכת יחסים אישית ומקצועית שאין לה אח ורע בפוליטיקה הישראלית. דרמר הוא חלק מהתפיסה האסטרטגית. החזרה שלו לפעילות מלאה ב"קווי התפר" שבין ירושלים לוושינגטון היא הכרחית להמשך הדרך.

אי אפשר להתעלם מ"חבורת הליצנים" באולפני שישי. דני קושמרו, אבי וייס, אבי ניר, גיא סודרי, רון ירון וכל השמות המוכרים – אלו שניסו "לחלק ציונים" לדרמר ולהעניק לו "אפס מוחלט". הם אלו שהשפיעו ופעלו נגדו בניסיון לגמד את דמותו. אבל המציאות חזקה מהאולפנים המלטפים ומהנדסי התודעה השקרית. רון דרמר חוזר, ולהערכתי הוא יתפוס מעמד חזק ומשמעותי עוד יותר מבעבר.
למה זה חשוב? כי כשמסתכלים על ה"כוורת" שנתניהו צריך להציב לקראת המערכות הבאות, דרמר הוא נכס אסטרטגי למותג שנקרא "הליכוד". יש לו את כל הכלים, הידע והניסיון להיות חלק מהנהגת המדינה. חזרתו היא לא "מילואים", היא התייצבות למשימה לאומית. זו בשורה טובה לליכוד, וחשוב מכך – זו בשורה טובה לעם ישראל.
הטור נכתב על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית ישראל הבוקר.
