הנשיא דונלד טראמפ הורה ליועציו הביטחוניים והכלכליים לגבש תוכנית להשתלטות על מגזר הנפט האיראני. המהלך, שנחשב לאחד הצעדים הקיצוניים ביותר שנבחנו אי פעם מול טהרן, נועד "לייבש" סופית את קופת המזומנים של משמרות המהפכה ולהביא לקריסה כלכלית שתאלץ את המשטר לשנות את פניו או להתפרק, כך דווח היום (שני) ברשת "NBC".

לפי הדיווח, התוכנית כוללת שילוב של סנקציות אגרסיביות יחד עם נוכחות צבאית שתמנע ייצוא נפט איראני דרך המפרץ הפרסי. טראמפ הדגיש בשיחות סגורות כי איראן משתמשת ברווחי הנפט כדי לממן את חיזבאללה, חמאס והחות'ים, וכי הדרך היעילה ביותר לעצור את הטרור היא לשלוט במקור המימון שלו. "אנחנו לא רק הולכים להטיל סנקציות, אנחנו הולכים להשתלט על השאלטר", צוטט הנשיא בשיחות עם בכירי הפנטגון.
אחד ההיבטים המפתיעים בתוכנית הוא ההצעה להשתמש ברווחים מהנפט שייתפס לטובת "קרן שיקום" לעם האיראני ביום שאחרי נפילת המשטר. טראמפ מבקש להעביר מסר לאוכלוסייה המקומית באיראן כי ארה"ב אינה נלחמת בהם, אלא בהנהגה שגוזלת את משאבי הטבע של המדינה לטובת הרפתקאות צבאיות ברחבי העולם. המהלך נועד לעודד תמיכה פנימית בשינוי משטר ולערער את אחיזתם של האייתוללות במוקדי הכוח הכלכליים.

במערכת הביטחון האמריקנית קיימים חילוקי דעות לגבי היישום הפיזי של השתלטות על מתקני נפט בשטח ריבוני. מומחים מזהירים כי צעד כזה עלול להוביל לעימות צבאי ישיר ונרחב ולתגובה איראנית שתנסה לשבש את שוק האנרגיה העולמי דרך חסימת מצר הורמוז. מנגד, תומכי התוכנית בממשל טראמפ טוענים כי המדיניות הנוכחית נכשלה וכי רק "יד חזקה" על משאבי הנפט תביא לתוצאה המבוקשת ללא צורך במלחמה קרקעית ארוכה.
הדיווח ב-"NBC" כבר מעורר תנודות בשוקי האנרגיה בעולם. סין, הלקוחה הגדולה ביותר של נפט איראני, צפויה להתנגד נחרצות למהלך, מה שעלול להחריף את המתיחות בין וושינגטון לבייג'ינג. בבית הלבן מבהירים כי הנשיא נחוש להשלים את המשימה וכי "כל האופציות על השולחן" כדי להבטיח שאיראן לא תוכל עוד לממן טרור באמצעות משאבי האנרגיה שלה.

הנפט הוא עמוד השדרה הכלכלי והמבצעי של המשטר בטהרן, ומהווה למעשה את ה"חמצן" המאפשר לו לתחזק את מנגנוני הדיכוי הפנימיים ולממן את רשת שלוחות הטרור שלו ברחבי המזרח התיכון. הצעד שמוביל טראמפ לתפיסה פיזית של מתקני הנפט, מהווה שינוי אסטרטגי דרמטי לעומת המדיניות שהייתה נהוגה עד כה במערכה.
בעוד שבעבר המערב התמקד בסנקציות כלכליות ובניסיונות חסימה של נתיבי שיט – צעדים שניתן לעקוף באמצעות "צי הצללים" ומכירות בשוק השחור לסין, הגישה הנוכחית עוברת לשליטה ישירה במקור.

במקום לנסות ולמנוע את מכירת הנפט לאחר שהופק, המהלך מכוון להוצאת הנכס מידי המשטר עוד בשלב הקידוח והזיקוק. מדובר במעבר מ"מלחמה כלכלית" פסיבית ל"הכרעה אנרגטית" אקטיבית, שמטרתה לנטרל את היכולת של היורש הקיצוני, מוג'תבא חמינאי, להמשיך ולנהל מערכה ממושכת ללא גישה למשאב היחיד שמחזיק את המדינה בחיים.
